חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 164 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   ?????? ????? ?÷?
+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא?י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   נוסטלגיה בצה?ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   ספריית יהודה דקל
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תעשייה עברית
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




בתי קולנוע שהיו - ואינם

ירושלים - בנייני האומההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.


אולם קולנוע זה שכן בקומת הקרקע של בנייני האומה והיה הקולנוע הגדול בעיר פרט לזה שב"אדיסון".




ירושלים - הבירההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.


קולנוע הבירה שכן (ביחד עם קולנוע ארנון שפעל בין השנים 1951 - 1979) בבית רוטשטיין ברחוב שמאי ופעל בין השנים 1960 - 1987.
בתי הקולנוע אלה הופעלו על ידי משה דדש והקרינו סרטים של יוניברסל ויונייטד ארטיסטס. בשנות השמונים שולב קולנוע הבירה יחד עם רשת הווידאו "אימפריה" למיזם שכלל ספריית וידאו ובית קולנוע.




ירושלים - חןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.


קולנוע חן שכן ברחוב יפו ממול בניין כלל והוסב מאוחר יותר לסניף בנק לאומי. כיום (2012) נמצאת במקום חנות כל-בו.




ירושלים - ימק”אהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

בימק"א ירושלים הוקרנו סרטים באורך מלא ו"סרטונים" קצרים רק בימי רביעי (לסירוגין). פעם בשבועיים הוקרן סרט באורך מלא ופעם בשבועיים סרטונים קצרים (סרטים מצויירים, ואחרים. "מה יש היום סרט או סרטון ?" היתה השאלה הכי נפוצה באזור בימי רביעי. הכניסה היתה לחברי ימק"א (שהיה מעין מתנ"ס הירושלמי) בתשלום סמלי או בחינם. האולם ובו כסאות עץ שימש גם לקונצרטים.

 




ירושלים - ירושליםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

קולנוע ירושלים שכן במרכז המסחרי של קריית היובל. במשך תקופה מסוימת היה בבעלות משפחת אלה.
בקולנוע שכונתי זה בילו רוב בני הנוער של שכונת קריית היובל והסביבה. בחודשי הקיץ הוקרנו שם סרטים משעה 10 בבוקר ועד הלילה ברצף. ניתן היה לשבת בבית הקולנוע יום שלם - וזה מה שעשו בני נוער. ברבות הימים המבנה נהרס ונבנה במקומו בית האבות הוד ירושלים - אשר שוכן שם עד היום (2013).




ירושלים - כפירהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה. 


קולנוע כפיר נפתח במרתפו של בניין כלל בשנת 1980 והיה לקולנוע המפואר ביותר בירושלים באותה עת.

מהקמתו היו בו כורסאות נוחות, מבנה הקולנוע היה נוח ומדורג היטב, כך שהיושבים בשורות קדמיות לא הסתירו ליושבים מאחוריהם. האולם חולק לחלק גבוה וחלק נמוך על ידי שדרת כניסה רחבת ידיים. בקולנוע שירת סדרן שבירך את הבאים, סיפר להם אודות הסרט והזהיר אותם לבל יעשנו.

עד סגירתו באמצע שנות התשעים נחשב לקולנוע הטוב בעיר.




ירושלים - מיטשלהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.


קולנוע מיטשל שכן בקומתו השנייה של בניין ההסתדרות ברחוב שטראוס. התמחה ב"סרטי איכות", סרטים אירופאים וסרטים של במאים כגון היצ'קוק, וודי אלן וכדומה.




ירושלים - סטודיוהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.


סטודיו היה אולם קולנוע קטן ששכן בסמוך לקולנוע רקס והיה באותה בעלות, הוא הקרין מדי יום ארבעה סרטים שונים.

 

זכרונות:
"...קולנוע סטודיו היה באולם צר מאד, אולי 10-12 כסאות ואלי 20-25 שורות, האולם היה כל כך קטן שכנראה אי אפשר היה להקרין בצורה הרגילה וההקרנה הייתה מקידמת האולם אל ראי שהיה בסוף האולם והוא שהקרין את הסרט על המסך. סרט שראיתי בו כמה וכמה פעמים היה במבי. כמה שבכיתי על מר גורלו של האייל הקטן...".

זהבה פוקס
zehava.fuchs@gmail.com




ירושלים - סינמה 1הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.


סינמה 1 החל את דרכו בשם "קולנוע ירושלים" שהוקם במבנה המרכז מסחרי בשכונת קריית היובל. בתחתית בית הקולנוע הייתה חנות קטנה בשם "רהיטי קריית יובל". לאחר שנסגר בית הקולנוע, שכרה החנות את שטח בית הקולנוע והוציאה את כל כיסאות העץ. בעלי החנות השתמשו באולם הריק כשטח תצוגה ענקי. כאשר החנות עברה לאזור התעשייה תלפיות נסגרו דלתות המבנה באופן סופי והוא עמד נטוש ושומם עד לשנות 1989. בשנה הזו נהרס המבנה, והשטח שימש לבניית בניין מגורים רב קומות.

בית הקולנוע שירת את תושבי השכונה בעיקר. בשנות השמונים המוקדמות פתח הקולנוע במבצע "שני סרטים בכרטיס אחד". במסגרת זו הוקרנו סרטי איכות לצד סרטי קרטה וסרטי מפלצות סוג ב'.

 

 


 

זכרונות:
"...קולנוע ירושלים זכור לי כילד כבר משנת 1960. היווה מרכז בילוי עיקרי לתושבי השכונות הסמוכות.

בימי "החופש הגדול" הוקרנו סרטים בשעות הבוקר ב 10:00 לערך, ושני סרטים בשעות הצהריים, לרוב סרט היסטורי + מערבון. סרטים אלימים וסרטי חוזליטו.
האולם היה גדול בעל שיפוע בו התגלגלו ברעש בקבוקי טמפו... בהפסקות נוגנו שירי אלביס פרסלי. באולם היו שורות של כסאות עץ חורקים ונוקשים. אבל איזה כייף ! באולם מתחת לקולנוע עד פתיחת חנות הרהיטים (שתחילה שכנה במרכז המסחרי עצמו) היו מידי פעם הופעות של להקות, זכורה לי הופעה של "האריות" במחצית/סוף שנות ה 60...".

יוסי כץ
katzf@bezeqint.net




ירושלים - סנטר 1הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.


קולנוע סנטר 1 שכן מאחורי תחנה המרכזית, וכיום (2012) הוא משמש כמרכז קניות.




ירושלים - עדןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

קולנוע עדן שכן בצדו הדרומי של רחוב אגריפס מול הכניסה לרחוב אבן ישראל. ראשיתו בשנת 1928 כ"ראינוע קיצי" והוא הופעל על ידי אמריקאי בשם פלויד תחת השם Eden Hall Talkies.

הקולנוע נסגר בשלהי שנות ה-80.




ירושלים - ציוןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

קולנוע ציון (נודע בתקופות מסוימות גם כראינוע ציון ואולם ציון) היה בית קולנוע ירושלמי ותיק שהיה ממוקם בכיכר ציון ופעל במשך 60 שנה, מ-1912 ועד 1972.

 

הראינוע נפתח לראשונה במקום בשנת 1912, ימיה האחרונים של ירושלים העות'מאנית, במבנה צריף שעמד במקום בבעלות הכנסייה היוונית-אורתודוקסית. רומני בשם ג'וריני שכר את הצריף והתקינו לשמש כאולם הראינוע הראשון בירושלים, ובו 400 מושבים. לאחר שנת פעילות אחת כשל ג'וריני בעסקיו, והבעלות על הראינוע עברה לידי הגרמני הטמפלרי סמואל פייג שהמשיך להפעילו בשם "ראינוע פייג" עד 1916, אז מכרו לישראל גוט. ב-1917, לאחר כיבושה של ירושלים בידי הבריטים, הסב גוט את שם הראינוע ל"ציון", וב-1919 צירף אליו שותף בשם יצחק פרץ. לימים, נקראה הכיכר שבה ניצב אולם הראינוע על שמו - כיכר ציון - היא מפגש הרחובות יפו ובן יהודה בלב ירושלים החדשה.

בסופת השלג הגדולה שפקדה את ירושלים בחורף 1920 קרס הצריף הרעוע, והשותפים גוט ופרץ הקימו מחדש את אולם הראינוע כמבנה מודרני וחדיש יותר. האולם המחודש כלל 600 מושבים וכן במה למופעים, והותקנו בו נברשות לתאורה חשמלית והסקה מרכזית. שמו הוסב ל"אולם ציון", והתקיימו בו גם הופעות תיאטרון ואופרה, לראשונה בירושלים.
באותה שנה התכנס באולם המשופץ המושב הראשון של אספת הנבחרים, שבחרה בוועד הלאומי – ה"ממשלה" הראשונה של המדינה שבדרך. ב-1922 רכשה חברת "הכשרת היישוב" מן הכנסייה היוונית-אורתודוקסית שטחים באזור, כולל שטח הראינוע. ב-1930 התווספו לאולם מערכות קול, שאפשרו את הפיכתו מראינוע לקולנוע. בשנת 1936 נבנה בחזית האולם מבנה משרדים צר בן חמש קומות, שבקומת הקרקע שלו בחזית רחוב יפו חנויות אחדות שביניהן נמצאה הכניסה לבית הקולנוע. בין החנויות בחזית הקולנוע הייתה הקונדיטוריה של האחים קפולסקי, שלימים התפתחה לרשת בתי הקפה קפולסקי.

 

בשלהי ימי המנדט הבריטי התקבע מעמדה של כיכר ציון כנקודת המרכז של ירושלים היהודית ולב ליבו של המע"ר. מגמה זו התחזקה בתקופת ירושלים המחולקת שלאחר קום המדינה, ו"הברזלים" (מעקי הבטיחות) שהפרידו בין המדרכה לכביש בחזית קולנוע ציון היו לנקודת מפגש פופולרית לצעירי העיר.

זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים, ב-8 באוקטובר 1967, היה קולנוע ציון אתר ניסיון הפיגוע הראשון בסדרת הפיגועים של ארגון פת"ח. מטען נפץ הוחבא בתוך תיק שהושאר באולם הקולנוע, אך המטען אותר והפיגוע סוכל. בשנים שלאחר מכן ידעה כיכר ציון פיגועים נוספים, חלקם קטלניים, מחוץ לבניין הקולנוע.

בתחילת שנות ה-70 בא הקץ על קולנוע ציון, עם מכירתו של המבנה והמגרש ליזמים פרטיים, ביניהם בנק הפועלים, שתכננו להרסו ולהקים תחתיו בניין משרדים ומלון. לאחר מאבק משפטי בין בעלי החנויות בבניין לבין הבנק נסגר סופית הקולנוע ב-1972, וב-1979 נהרס הבניין והחלו העבודות להקמת בניין הבנק והמלון שהחליפו אותו.

כיום (2012) עומד על שטח המבנה שנהרס בניין המאכלס את הסניף המרכזי בירושלים של בנק הפועלים ואת מלון כיכר ציון.

 

      


 
בתי קולנוע בישראל

אם הייתי צריך לאתר מתוך כ-60,000 פריטי מידע מושגים וערכים שיש לנו באתר נוסטלגיה בתריסר האהובים המוכרים והזכורים ביותר - אין לי ספק שלצד הפרימוס הסיפולוקס ומכונית הסוסיתא גם בית הקולנוע השכונתי היה זוכה במקום של כבוד בזיכרון הקולקטיבי הישראלי. ...

 
למידע המלא








 
?????? ????? ?? ????????
??????? - ?????? - ??????? - ?????? ?????? - ??????? ??????


??? ?? ?? ???? ??????, ?????, ?????? ????, ?????? ??????? ????? ???? ?? ????? ?????????"???? ????" ???? ????????



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.