חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 166 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   ?????? ????? ?÷?
+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא?י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   נוסטלגיה בצה?ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   ספריית יהודה דקל
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תעשייה עברית
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




הוצאות לאור שנסגרו

מסדה..הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

הוצאת "מסדה, הוקמה על ידי האישה היחידה בתחום המו"לות העברית בשנים ההם, אשת ברזל אחת בים של גברים. שמה המקורי היה ברוניה פיליפובסקי והיא עברתה אותו לברכה פלאי.
פלאי עלתה לארץ ב-1919 על האוניה "רוסלאן" בהפלגה המפורסמת מאודסה ליפו שזכתה בתואר "המייפלאור הציונית", בשל הריכוז הגדול של הנוסעים שעלו לארץ ישראל בהפלגה הזאת, והפכו לדמויות בולטות ומשפיעות על היישוב ועל מדינת ישראל.

ברכה פלאי נחתה ביפו והתיישבה בעיר הצעירה תל אביב, שהייתה אך בת עשר בלבד. מהר מאוד היא התערתה בחוג החברתי והספרותי המתפתח של העיר, ובשנת 1922 היא פתחה ספרייה ציבורית בשם "אחיעבר" בשני חדרים מושכרים בשדרות רוטשילד, שהפכו במהרה למקום המפגש המרכזי לחוג הספרותי ולאנשי הרוח של תל אביב.

כמו כן שימשה פלאי כיבואנית ומפיצה של ספרים בתחומי המדע החקלאות וההנדסה לחנויות הספרים המעטות שהתקיימו אז בארץ ישראל, וכשלא מצאה מספיק חנויות להפצת הספרים - הקימה בשנת 1924, שנה לפני הקמת רשת "סטימצקי", רשת חנויות ספרים משלה בשם "מוריה", עם סניפים בירושלים, חיפה, פתח-תקווה וטבריה, ולאחר שנים בנקודות ישוב נוספות בארץ ישראל.

פלאי הייתה פורצת דרך בתחום שיווק הספרים בארץ ישראל. היא הנהיגה לראשונה את שיטת המכירה ב"תשלומים", ולאחר שנים הייתה הראשונה לפתח הפצה ארצית על ידי סוכני מכירות מדלת לדלת, וכן שיווק לוועדי עובדים ומוסדות.

בשנת 1932 ייסדה פלאי את הוצאת הספרים "מסדה" ברחוב הרצל בתל אביב, והקימה את "דפוס פלאי", שבו הודפסו ספרי ההוצאה. מרגע הקמת הדפוס לא פסקו ברכה פלאי והוצאת "מסדה" ליזום בתחום ההוצאה לאור, למשל כבר בשנת 1934 הוציאה מסדה את "האנציקלופדיה הכללית" בת ששה כרכים, 10 שנים לאחר מכן הקימה "מסדה" צוות גדול של מומחים להוצאת "האנציקלופדיה העברית" שהכרך הראשון שלה הופץ ב-1948 - מפעל ספרותי תרבותי ענק בן 16 כרכים שנמשך לאורך 30 שנים, בין לבין הוציאה לאור מיזמים נוספים מרובי-כרכים כגון תנ"ך בפירוש של גורדון, אנציקלופדיה "תרבות" הזכורה לטוב ואנציקלופדיה לנוער בשם "אביב", ועוד הפקות רבות.

 

גדוד "מגיני השפה העברית" משתפים פעולה עם פלאי...
באותן שנים פעל בתל אביב ארגון בשם "גדוד מגיני השפה" שפעל בצורה נמרצת, לעיתים אף אגרסיבית, להחדרת השימוש בשפה העברית, דבר שהביא בעקיפין לעליה במכירות ספרים בעברית. 
מגיני השפה לא הסתפקו רק בפיזור כרוזים הדבקת פלקטים ופיצוץ אסיפות שלא נוהלו בעברית בטענה ש"עברי חייב לדבר עברית", אלא גם היו מפליאים מפעם לפעם במכות עוברי אורח שלא דיברו בעברית. ידוע למשל הסיפור על ביאליק ודיזנגוף שהיו מהלכים להם בנחת ברחוב אלנבי משוחחים אידיש עד שנתקלה בהם חבורה של מגיני השפה שהחלו להכות בהם, כשביאליק צועק להגנתו שהוא "רוצה לדבר עברית, אבל דיזנגוף התחיל לדבר איתו יידיש"....

כך או כך, בשנת 1923 רתמו "מגיני השפה העברית" את ברכה פלאי לארגן בתל אביב תערוכה ראשונה של ספרים שהודפסו ביישוב העברי בארץ ישראל, ואכן בשנת 1926 יזמה פלאי את "יום הספרים העברי" הראשון בו נמכרו ספרים בהנחה, אירוע שהיווה את הבסיס לאחר מכן ל"שבוע הספר העברי".

האירוע התקיים בשדרות רוטשילד, הנה דבר המערכת של עיתון "הארץ" לקראת האירוע:
"...הספר הוא צורך חיים הכרחי לעם הספר, חלק עצמי ומהותי של תחייתו הלאומית שפרושה התחדשות יסודותיו הטבעיים של העם, חידוש תכניו וצורותיו בספרים בעברית שהם פרי היצירה החופשית של האומה המחודשת. 'יום הספר העברי' הבא עלינו לטובה בא להזכירנו את חובתנו לספר העברי החדש", יצירה של האישיות הלאומית המחודשת."

"יום הספר העברי" הראשון התקיים בחול המועד פסח של 1926 במקביל לאירוע "יריד המזרח" בשנתו השנייה, והיה חשש שאנשים יתמקדו ב"יריד המזרח" ולא יגיעו ליריד הספר, אך בפועל האירוע נחל הצלחה עצומה, כמתואר בעיתון "הארץ" ביום למחרת:
"...בשעה 11 לפני הצהרים, במעמד אלפי איש שהסתדרו מסביב לשדרות רוטשילד, נפתח שוק הספרים של 'יום הספר העברי'... השדרות היו מקושטות ובהן ערוכים שולחנות וקיאוסקים של ספרים. קהל רב זרם לשדרות. גדוד מגיני השפה הפיץ כרוזים מתוך אבטומובילים מקושטים ונושאי שלטים שעוברים בכל רחובות העיר. הסדר בשדרות היה מצוין והמשטרה של תל אביב החזיקה משמר. ד"ר ווייצמן נשא נאום הפתיחה בקונצרט שנערך בגימנסיא לכבוד 'יום הספר' והגב' ד"ר ווייצמן הסכימה להיות המטרוניתא של 'תה בין הערבים' שנערך בחצר הגימנסיה מ-5 עד 7 ...

כיום לא טורחים להזכיר את תרומתה של ברכה פלאי, הן לספרות העברתי והן למפעל "שבוע הספר", אך פלאי הייתה, ללא ספק, המגדלור של תרבות ההוצאה לאור בארץ ישראל ובמדינת ישראל הצעירה.

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




מצפה.הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 




מקיצי נרדמיםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

הוצאת "מקיצי נרדמים" הוקמה בשנת 1862 בפרוסיה על ידי אליעזר ליפמן זילברמן, כאשר את המימון הראשוני בהוצאה משקיע משה מונטיפיורי. 

הוצאת "מקיצי נרדמים" שמה לעצמה מטרה להוציא לאור כתבי יד עבריים קדמוניים בעברית עכשווית של השנים ההן, תוך הגשת הספרים בעריכה מהודרת והוספת חידושים מהמחקר האקדמי של התחום, כתיבת ביקורת על הנוסחים העתיקים ואפילו פקפוק בזהות מחברים שיוחסו להם כתבי היד המקוריים - דבר שלא יעשה בזמנים ההם. למעשה הוצאת "מקיצי נרדמים" הייתה ספק התוכן לתנועת ההשכלה היהודית של אמצע המאה ה-19, שחרטה כאמור על דגלה בין השאר את ההכרח בלימוד עברית.
ההוצאה הזינה את תנועת ההשכלה בשפע של ספרים בעברית והקימה למעשה את ארון הספרים היהודי, בהוצאת ספרים בעברית עכשווית של "הכוזרי" ליהודה הלוי, "מורה הנבוכים" לרמב"ם, ועוד ספרי הגות רבים אחרים, לצד סדרה של ספרי מדע יהודיים ואף מפעל ענק של הוצאת האנציקלופדיה היהודית הראשונה בעברית. 

אגב, ש"י עגנון שימש בצעירותו כמזכיר ההוצאה ולאחר מכן כעורך, ועוד מה שמעניין לגבי "מקיצי נרדמים" הוא שהיא ההוצאה העברית הוותיקה ביותר הפועלת ברצף של 150 שנים, להוציא מספר שנים במלחמת העולם, מ-1862 ועד עצם היום הזה.

 

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




משרד הביטחוןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

משרד הביטחון - ההוצאה לאור היא הוצאת ספרים אשר פעלה במסגרת משרד הביטחון בין השנים 1958 ל-2009.

בשנת 1959, בעידודו של ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן-גוריון. הוקם גוף שירכז את הנושא - ההוצאה לאור. לצד מכתבים רשמיים של משרדים ממשלתיים, יצאו תחת ידי ההוצאה גם ביטאונים ועיתונים כמו מערכות, בטאון חיל האוויר ואפילו במחנה. שלוש שנים מאוחר יותר, הציע הסופר ד"ר מרדכי נאור להפוך את הגוף להוצאת ספרים. כמה שבועות מאוחר יותר נולד הספר הראשון של נאור ושל ההוצאה, כאן השיריונים. במשך השנים היא הוציאה לאור ספרים במגוון תחומים, ובהם היסטוריה של עם ישראל, ארכאולוגיה של ארץ ישראל, היישוב היהודי בארץ ישראל לדורותיו, תולדות הציונות, סוגיות ביטחון והגנה, טבע ונוף בארץ ישראל, יהדות ופילוסופיה יהודית, המזרח התיכון ושאלת הסכסוך הישראלי-ערבי ועוד. ספרים לדוגמה: מסיפורי ארץ אהבתי, החי והצומח של ארץ ישראל, מי שחלם, ספר המופת-אנשי מופת ומעש בישראל, זה היה סודי ביותר, אקח אותך לשם ועוד.

בשנת 1962 נוסדה במסגרת ההוצאה ספריית תרמיל, שפרסמה ספרות מופת בספרי כיס. ספרי הסדרה זכו להצלחה רבה, אך לאחר שחלה ירידה במכירות נסגרה הסדרה בשנת 1993.

סדרה בולטת נוספת היא סדרת אוניברסיטה משודרת, שבמסגרתה יצאו לאור, מאז שנת 1977, 320 ספרים המבוססים על הרצאות שניתנו בסדרה זו במסגרת "גלי צה"ל".

ההוצאה לאור של משרד הביטחון סיפקה שירותי הפצה גם לפרסומים של משרדי ממשלה אחרים, ובפרט היא הפיצה את "רשומות".

במהלך 50 שנות פעילותה יצאו לאור בהוצאה כאלפיים כותרים.

באוגוסט 2005, 50 שנה אחרי שנוסדה, החליטה הממשלה לסגור את ההוצאה לאור, משום שבפעולתה הצטבר במשך השנים גרעון של 18.6 מיליון שקל. ב-31 בדצמבר 2008 נסגרה ההוצאה לאור של משרד הביטחון. מלאי הספרים שלה הועבר למחסן בצריפין, ונפסקה הפקתם של ספרים שהיו בעיצומו של תהליך הוצאה לאור.

באוקטובר 2010 זכתה מודן הוצאה לאור במכרז לרכישת מה שנותר מהוצאת משרד הביטחון, וכן להפקת ספרים עבור משרד הביטחון והפצתם.




ספריית פועליםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

ספר?י??ת פועלים הייתה הוצאת הספרים של תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר. נוסדה באוקטובר 1939 בקיבוץ מרחביה.

 

 

 

ההוצאה הוקמה מתוך תפיסה אידאולוגית שגרסה כי כך ניתן יהיה להשפיע על הציבור, אך כבר בשלב מוקדם החלה ההוצאה להוציא לצד ספרים בעלי פן אידאולוגי שמאלי, גם ספרות יפה (עברית ומתורגמת). מתוך תפיסתה האידאולוגית של ההוצאה, מחירם של הספרים היה זול על מנת שכל אדם יוכל לקנותם.

המשוררים אברהם שלונסקי ולאה גולדברג היו בין העורכים הראשונים של ההוצאה. המשורר נתן יונתן כיהן כעורך בהוצאה במשך 27 שנים (1971–1997).

מהקמתה ועד שנת 1999 הוציאה ההוצאה כ-3,400 ספרים. ארכיון "ספרית פועלים" כולל עותקים מכל ספרי ההוצאה. הארכיון נמצא בבית ההוצאה, וכן בארכיון המרכזי של השומר הצעיר, ארכיון יד יערי בגבעת חביבה.

בשנת 2001 התמזגה הוצאת ספרית פועלים עם הוצאת הקיבוץ המאוחד. מנכ"ל שתי ההוצאות והעורך הראשי שלהן הוא פרופסור עוזי שביט.




ספריית תרמילהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

 

 

 

ספריית תרמיל הייתה סדרת ספרי כיס בהוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור ו"פרסומי קצין חינוך ראשי - ענף השכלה". הסדרה העמידה כמטרה להוציא ספרונים ממיטב הקלאסיקה העולמית והעברית, בפורמט קטן (שיכול להיכנס בקלות לכיסו של החייל) ובמחיר זול.

קהל היעד של הסדרה היה חיילים, בדומה לסדרות דומות בארצות הברית ובבריטניה, שמטרתן הקניית תרבות ללא זיקה צבאית או ביטחונית. כ-200 ספרי הסדרה יצאו בין 1964 ל-1991 בעריכת ישראל הר. עם הספרים שיצאו ב"תרמיל" נמנעים "השטן ודניאל ובסטר", מוות בוונציה", "בן איים" של ג'ק לונדון, "מיכאל קולהאס", "שמשון" של זאב ז'בוטינסקי וסיפורים מאת אלבר קאמי, בלזק, וולטר, ז'ורז' סימנון, שטפן צווייג, טולסטוי, צ'כוב, גי דה מופסאן וסופרים עבריים מקוריים כמשה שמיר, אהוד בן עזר, אהרון מגד, בנימין תמוז, נסים אלוני ופנחס שדה וקלאסיים כיוסף חיים ברנר, דבורה בארון, י"ד ברקוביץ', נחום גוטמן ואחרים.

כל כותר הודפס במהדורה גדולה בת 10,000 עותקים. הספרים שווקו במחירי עלות לחיילים במסגרת השק"ם וכן לשוטרים ולמוסדות כגון בתי סוהר, בתי חולים ממשלתיים, פנימיות וספריות ציבוריות. עם השקת הסדרה נמכר ספרון בחצי לירה לחייל ובלירה לאזרח (כוח הקנייה של לירה אחת באותה עת היה חפיסת סיגריות "טיים" בשק"ם).

הכריכה הקדמית עטרה בציור, לרוב מאת הציירת אודרי ברגנר (בן זוגה, האמן יוסל ברגנר, הוא שהציע את השם "תרמיל"). על כל כריכה אחורית הודפסה, בגודל אות זעיר, ביוגרפיה של הסופר וסקירה של הסיפור מאת ישראל הר. בחלק העליון של הכריכה הודפסה הססמה: ספריית תרמיל מגישה לך: מיטב הסיפורים העולמיים — מאת טובי הסופרים. סיפורי אהבה ומיסתורין; סיפורי מתח והרפתקאות; עלילות גבורה ותעלולי דמיון. סיפור טוב — סיפור יפה — סיפור מרתק.

ארבעת הספרים הראשונים שהופיעו בספריית תרמיל היו מהדורות שניות. הספר שנבחר לחנוך את הסדרה היה "קולומבה" מאת פרוספר מרימה בתרגום שאול גורדון; אחריו הופיעו "פרשיות נעלמות שטרם פורסמו" שעיבד וכתב ישעיהו לביא (ביחד עם "בים, בדרך המחתרת; פרשיה נעלמת מימי ההעפלה" מאת אריה אליאב), "לונה; אדם: שני סיפורי אהבה מיוחדים" מאת יהודה בורלא ו"היהלום של הרג'ה" מאת רוברט לואיס סטיבנסון בתרגום משה בן-אליעזר. אחריהם ראו אור "הזר" מאת אלבר קאמי בתרגומו של אהרן אמיר (התרגום העברי הראשון ליצירה זו), "סיפורי סניגור" מאת אהרן חטר-ישי, "קולונל שאבר" מאת אונורה דה באלזאק בתרגום יצחק שנהר, "אמוק: סיפור אהבתו הסודית והאומללה של רופא" מאת שטפן צווייג בתרגום שמעון הלקין, "המזל שיחק לי: הרפתקאות, מיסתורין, אהבה" מאת ג'וזף קונרד בתרגום משה בן-אליעזר ושני סיפורים יפניים בתרגום אהרן אמיר: "רובה ציד" ליאסושי אינואה (אנ') ו"האידיוטית" לאנגו סקגוצ'י (אנ'). בהמשך ראו אור תרגומים נוספים מן הספרות הכללית (ספרות מופת וספרות קלה) והספרות היהודית, לרבות ספרות יידיש, וכן כותרים מן הספרות העברית. בשנת תשל"ט 1978 הופיע הקובץ "מאה שירים לחיל" שבחרו מנחם ברינקר, חיים גורי ועזרא פליישר.

בשנת 1970 יצא עיתון "דבר" במבצע להחתמת אזרחים על מנוי עבור חיילים לגיליון יום שישי של העיתון ולספר של "תרמיל" מדי חודש, והחתים אלפי מנויים.‏ לאחר שנות שיא בשנות השישים והשבעים, חוסר התאמה לטעם הקהל המשתנה, שינוי מבנה שוק הספרים בישראל ועיצובם המיושן של הספרונים הביאו לירידה ניכרת במכירות.
בין השנים 1982 ל-1984 יצאה סדרה של שישה קובצי סיפורים תחת השם "תרמיל קלסיקה". כרך א': צ'כוב, אוסקר וויילד, הנרי ג'יימס; כרך ב': גוגול, פ?לו?ב??ר, ג'ק לונדון; כרך ג': דוסטויבסקי, פלובר, ג'וזף קונרד; כרך ד': רוברט לואיס סטיבנסון, פון קלייסט, פושקין; כרך ה': ויליאם פוקנר, קסנופון, גי דה מופסן, תיאודור רוזוולט, ליוויוס, רודיארד קיפלינג; כרך ו': ויקטור הוגו, סטנדל, יוליוס קיסר, ת"א לורנס, ורגיליוס, צ'רצ'יל.

ב-1991 הפסיקה ההוצאה להוציא ספרים בעצמה. ב-1993 נעשה ניסיון אחרון להתמקד ברכישת זכויות הפצה של ספרות קלאסית, שכבר יצאה לאור בהוצאות ספרים אחרות. במסגרת זו יצאו שבעה ספרים, בהם "כרוניקה של מוות ידוע מראש" לגבריאל גרסיה מרקס, "מיכאל שלי" לעמוס עוז, "תעתועון" ליצחק בן נר ו"הזהו אדם" לפרימו לוי, בפורמט זול לחיילים בסיסמה "מיטב הספרות העכשווית במחיר שווה לכל חייל וחיילת". לאחר כישלון סדרה זו, הופסקה פעילות הספרייה.

בשנת 2002 חדשה הוצאת בבל את הוצאת הספרונים (חלקם מקטלוג "תרמיל" הוותיק וחלקם יוזמות חדשות), בעריכת חיים פסח: בסדרה המחודשת הופיעו כ-30 ספרונים, מקור ותרגום, חלקם חידושים של ספרונים קודמים בתרגום מחודש למשל, סבסטופול של לב טולסטוי בתרגומו הקלאסי של יעקב שטיינברג, תרגומים יזומים חדשים,למשל, הפרקליט זכוכית מאת מיגל דה סרוואנטס בתרגומה של פביאנה חפץ, קלסיקה עברית שלא ראתה אור בתרמיל הישנה ,למשל עד מוות של עמוס עוז או ספרי מקור חדשים, למשל, חיבוק דב של שולמית לפיד. אולם ההוצאה לא הצליחה לתמחר את הספרונים במחיר שיהיה נמוך מספיק על מנת להצדיק רכישת ספרון דקיק על ידי הציבור, והסדרה לא האריכה ימים.

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין 




עם הספר.הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80. שמה?, "עם הספר", הוא כינוי לעם ישראל.

ההוצאה נוסדה על ידי דב ליפץ (1897–1990), שניהל קודם לכן במשך כמה שנים את הוצאת הספרים "עם עובד". בנו, אהרן אמיר, היה שותף ומנהלה הספרותי בשנים 19571965. ההוצאה פעלה בקומת הקרקע של "בית גרוס" ברחוב ביאליק 9‏ ב תל אביב.




צנטרלהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.



ש. פרידמןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

הוצאת ש. פרידמן בע"מ היא הוצאת ספרים ישראלית אשר הוקמה בשנת 1944 על ידי שמואל פרידמן.

שמואל פרידמן נולד ב-1916 בליטא ועלה לישראל עם משפחתו בשנת 1920. אביו, משה, היה רוויזיוניסט, הוא דחה את החברות בהסתדרות העובדים הכללית וכתב מאמרים נגד הממסד. במלחמת השפות כתב משה מאמר ביידיש 'אמת על ארץ ישראל'. ששת בניו היו חברים באצ"ל.‏

בנו, שמואל, החל לפרסם חוברות וספרים פוליטיים אולם לאחר תקופה קצרה הבין שישתלם לו יותר להדפיס ז'אנרים פופולארים. מרבית הספרים היו תרגומים מאנגלית ומקצתם מצרפתית. ההוצאה פרסמה מספר גדול של רבי מכר אמריקאים: ענבי זעם, קדמת עדן, ספריה של איין ראנד, ויקי באום, ודיימון ראניון. מתחרתה העיקרית של ההוצאה הייתה מ. מזרחי.‏

שמואל איתר נישות נוספות להוצאה לאור. הוא ייסד את מגזין עולם הקולנוע, אשר זכה למכירות נאות, וגם פרסם את הטורים הראשונים של עוזי ושות'. הוא היה מיודד עם הכנענים בנימין תמוז ויונתן רטוש וכך פרסם את ספריהם והם תרגמו עבורו.‏ שמואל השתמש בשם העט 'הדב', כשם בנו דב, על מנת לפרסם ספרים שלא רצה להיות מזוהה עימם. ההוצאה לא הצליחה לקבל סובסידיה להוצאת ספרי לימוד, בשנות החמישים והשישים, בשל השתייכותה הפוליטית ועל כן נאלצה לוותר על כך.‏

לאחר מותו של שמואל בשנת 1991 ירשו ילדיו, מלכה פרידמן-שפיר ודב פרידמן, את ההוצאה. מאוחר יותר נרכשה ההוצאה על ידי הוצאת אופוס.     

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




ש. שרברקהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

ש. ש??ר?ב??ר?ק הייתה הוצאת ספרים עברית שהוקמה ב-1902 בווילנה על ידי שלמה זנוויל ש??ר?ב??ר?ק (בכתיב יידי: שרעבערק; 1866–1944), והתמחתה בתחילת דרכה בהוצאת ספרי לימוד בעברית‏ וספרי עזר ביידיש. בהמשך הוציאה ספרות יפה.‏ להצלחה מיוחדת זכתה סדרת "מקרא מפורש" של ההוצאה, שהחלה לצאת ב-1910 ואשר הגישה חוברות של ספרי התנ"ך עם פרשנות נגישה לכול.‏

בשנת 1911 היה שרברק בין המו"לים היידיים והעבריים הגדולים באימפריה הרוסית שהחליטו לייסד סינדיקט הוצאה-לאור בשם "צענטרא?ל" (צ?נטר?ל, נקראה גם בעברית: "מרכז"). בהוצאת הספרים המאוחדת, שישבה בעיר ורשה, התאגדו הוצאת ש' שרברק, הוצאת ב' שימין, ההוצאה העברית "תושיה" של א"ל שלקוביץ (בן אביגדור), שהיה למנהל המחלקה העברית ב"צנטרל", הוצאת "פ?רא?גרעס" (פ?רו?ג?ר?ס) של יעקב לידסקי, שהופקד על מרבית הפרסומים ביידיש (כשהעורך תחתיו הוא דוד ק?אס?ל) והוצאת "השחר" של מרדכי קפלן (קאפ?לאן), שהתאחדה קודם לכן עם "פ?רא?גרעס" (כל החמישה ליטאים, וכולם למעט שרברק תושבי ורשה). ב"צענטראל" ראו אור יצירותיהם של גדולי הסופרים, ההיסטוריונים והפדגוגים העבריים והיידיים, כמו גם סדרת ספרי ילדים, סדרת ספרי נוער וכן ספרי לימוד ומקראות. זו הייתה ההוצאה לאור היהודית הראשונה שקשרה קשרים עם קהילות יהודיות מחוץ לרוסיה (כולל בארצות הברית), והביאה להפצת ספריה ברחבי העולם.

ב-1921 נפטר בן אביגדור, ושרברק רכש את "תושיה" ומיזג אותה לתוך הוצאתו. ב-1922 הגיע לוורשה כשבאמתחתו מבחר פרסומים, בהם כל כתבי ש. אנ-סקי, וההוצאה המאוחדת "צנטרל" והוצאת-הבת "אחיספר" התגבשו מחדש בבעלותם של שימין, קפלן ושרברק. באמצע שנות ה-20 השקיע שרברק בהוצאת שטיבל, שנקלעה לקשיים.‏

בשנת 1933, לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, עלה שרברק לארץ ישראל ופתח הוצאה בשם זהה בתל אביב.

לאחר מותו של שרברק ב-1944 חילקו יורשיו את הוצאת הספרים לשניים: הוצאת ש. שרברק, בראשות בתו אידה שרברק, והוצאת יזרעאל (הגלגול הארצישראלי של הוצאת ש' שרברק, שייסד בארץ לאחר עלייתו ב-1933), בראשות בנו אלכסנדר יזרעאל (שרברק). ההוצאה פעלה עד שנת 1980. 

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




שטיבלהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

הוצאת "שטיבל" נוסדה ב-1917 במוסקווה בסמוך למלחמת העולם הראשונה על ידי אברהם יוסף שטיבל שהיה סוחר עורות שהתעשר, החליט לעשות למען הרוח והנפש ובחר להשקיע את הונו בהקמת הוצאה, שתוציא לאור ספרים בעברית בלבד.

למרות ששטיבל אהב ספרים וגם את השפה העברית - לא היה לו מושג "ירוק" בתחום אליו נכנס, אבל זה לא מנע ממנו ללכת בגדול: הוא גייס עבור ההוצאה מתרגמים רבים, בהם את חיים נחמן ביאליק, דוד שמעוני ודוד פרישמן, שתרגמו עבורו לעברית את מיטב ספרות העולם כגון: דוסטויבסקי, טולסטוי, היינה, אוסקר ויילד ועוד, וכן החל להוציא לאור ספרות עברית מקורית, למשל מאת חיים הזז, יעקב שטיינברג ואחרים.

הנה מה שכתב יוסף חיים ברנר על חיים שטיבל בעיתון "הפועל הצעיר" בשנת 1920, שנה לפני הירצחו של ברנר:
"...אם יש איזה מעשה נסים בחזיון שטיבל, כלומר בצירוף המשונה של בעל-כסף ומוקיר ספרות עברית, הרי במעשיו של שטיבל אין כל חידות: הוא, סוחר-העורות הפשוט, מתוך שנפשו היא נאצלה, מקדיש את אונו והונו להרמת קרן הספרות העברית ....אנחנו היינו רוצים שהוא יעמוד על מרום-תעודתו, שהוא לא יהיה רק בעל-פיקדון סתם, נותן-כסף, כי אם מבסס בכספו הוצאת-ספרים עברית יסודית... "הוצאת-שטיבל", אחריותך גדולה!...".

ב-1921 פתח שטיבל סניף בתל אביב ואח"כ גם בוורשה ברלין וניו יורק ובשנת 1930 התאחדו סניפי ההוצאה בתל אביב.
בשנות ה-30 העליזות הייתה הוצאת "שטיבל" מרכז יצירה תוסס בתחום ההוצאה לאור העברית, וסביבה התאגד צוות של אנשים שלאחר מכן כל אחד מהם הקים לעצמו הוצאה לאור משלו, כגון יהושע צ'צ'יק שהקים את הוצאת "צ'ציק" שעסקה בספרי מוזיקה, תיאטרון, היסטוריה ואנציקלופדיות, ויוסף שרברק שהקים את "שרברק" שעסקה בהוצאת ספרות ילדים ונחום טברסקי שהקים את הוצאת "טברסקי" שהוציאה בין השאר חלק גדול מ-44 ספרי חסמב"ה המוכרים לכל.




תרבות..הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.








 

??? ???? הוצאות לאור שנסגרו

?????? ????? ?????? ספרות נוסטלגית:

   
???? ?????? ספרות נוסטלגית

???? ????? ????


?????? ????? ?? ????????
??????? - ?????? - ??????? - ?????? ?????? - ??????? ??????


??? ?? ?? ???? ??????, ?????, ?????? ????, ?????? ??????? ????? ???? ?? ????? ?????????"???? ????" ???? ????????



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.