העולם הזה - כוח חדש.


תנועה שהתארגנה לקראת הבחירות לכנסת השישית (1965), בעיקר מקרב קוראי השבועון "העולם הזה" ותומכיו.

העילה הראשונית להתארגנותה של תנועה זו הייתה אנטי-ממסדית קיצונית, בעיקר בתחום המאבקים על זכויות הפרט, חשיפת שחיתויות ושערוריות כלכליות ופוליטיות וכן בהגנה על זכויות ערביי ישראל ומלחמה נגד הממשל הצבאי ושירותי הביטחון.
עם היבחרו של הנציג היחידי של רשימה זו לכנסת השישית, חל בה שינוי איטי אך מהותי – העבודה הפרלמנטרית המצוינת שלו הפכה אותו למעין טריבון בלתי תלוי בנושאים רבים ומגוונים ואף סחפה אותו ואת תנועתו, אט אט, לנושאי חוץ ובטחון, כשהנימה הפוליטית המתונה מאוד ודוגלת בהבנה עם הערבים, בפשרה טריטוריאלית (לאחר מלחמת ששת הימים), בהכרה בפלשתינאים ובמציאת דרכים לדו קיום בשלום עימהם. פעילות זו השתלמה, ובבחירות לכנסת השביעית (1969) זכתה הרשימה לשני מושבים בכנסת. תוך כהונתה של הכנסת השביעית חל פילוג בתנועה זו – חלק פרש ממנה והקים תנועה נפרדת בשם "דמוקרטים ישראלים" ויחד עם "הפנתרים השחורים" הופיע כבלוק פוליטי במערכות הבחירות של 1973. הפלג שלא פרש, קלט לתוכו חלקים של "שי"ח – שמאל ישראלי חדש" והקים את תנועת "מרי וחזית השמאל". שתי התנועות לא עברו את אחוז החסימה לכנסת השמינית.

תנועת-פועלים דתית שנוסדה בשנת 1922 בירושלים וכעבור שנים התאחדה עם ''המזרחי'' והקימו את המפד''ל.

לאחר קום המדינה הופיע ''הפועל המזרחי'' תחילה עם כל המפלגות הדתיות ברשימה אחת ''החזית הדתית המאוחדת'' לכנסת הראשונה, אולם לכנסת השנייה  (25.1.1949) הופיע ''הפועל המזרחי'' בנפרד וקיבל 15,287 קולות שזיכו אותם ב - 4 חברי כנסת.

מפלגת פועלים ציונית חלוצית בארץ ישראל. נוסדה בשנת 1905. התנגדה למילה ''סוציאליזם'' ולכן הסתייגה מבן גוריון וחבריו שהקימו באותו הזמן את מפלגת פועלי ציון. (ואחר כך את אחדות העבודה).

בראש מפלגת הפועל הצעיר עמדו בתחילה יוסף אהרונוביץ, יוסף שפרינצק, ובשנות ה-20 מנהיגה הצעיר והמבריק חיים ארלוזורוב ( 1899- 1933), שהצליח לשכנע את מפלגתו להסכים למילה ''סוציאליזם'', ובכך לסלול את הדרך לאיחוד עם אחדות העבודה.

בשנת 1930 התאחדה המפלגה עם אחדות העבודה והקימה יחד איתה את מפא''י.
בטאונה השבועון הפועל הצעיר נהפך לבטאון של מפא''י.

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין

שמם המלא: ''הפנתרים הציונים, רשימת עובדי ייצור ו-וועדי עובדים- האות ''פ''. הופיעו בבחירות לכנסת ולוועידת ההסתדרות ב-1973 - ונכשלו, ולא זכו לייצוג .

תנועת מחאה עדתית של בני הדור השני של עדות המזרח בישראל, שקמה בתחילת שנות השבעים בקטמונים בירושלים והונהגה על ידי צ'ארלי ביטון וחבריו.

לקראת מערכת הבחירות של שנת 1973 התארגנו פעילי "הפנתרים השחורים" והצטרפו אליהם פעילים מעוזבי תנועת "העולם הזה - כוח חדש" (שלום כהן וחבריו). הרשימה לא עברה את אחוז החסימה לכנסת. 

הרשימה לכנסת נקראה בשם ''חופש'' (''חזית פועלים, פנתרים שחורים, שכונות,  וכו') - והיא הוקמה על בסיס של איחוד בין ''הפנתרים השחורים'' לבין הסיעה של שלום כהן בכנסת השביעית, [שהוקמה לפני כן, בעקבות פילוג כתוצאה ממאבק על ההנהגה בין אורי אבנרי ושלום כהן - שני חבריה של סיעת  העולם הזה ('העולם הזה – כוח חדש') - ונקראה בשם דמוקרטים ישראלים]. כאמור, ''חופש'' לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה ולא נכנסה לכנסת.

למעבר לתצוגת הכרזות המלאה של המפלגה

מפלגה שהוקמה ע''י הפורשים מרפ''י, שהתנגדו להקמת מפלגת-העבודה ע''י איחוד רפ''י-מפא''י-אחדות-העבודה (1968).

אחד מראשי  המתנגדים לאיחוד, מאיר אביזוהר, קיבל הסכמתו של דוד בן גוריון (שהתנגד לאיחוד עם מפא''י ואחדות-העבודה) לעמוד בראש רשימה זו, ואליהם הצטרפו יגאל הורוביץ (איש כפר-ורבורג, פעיל רפ''י לשעבר) ואיסר הראל (לשעבר – הממונה על שירותי המודיעין והבטחון). ארבעה אלה נבחרו לכנסת השביעית (1969), אולם במהלך הקדנציה של הכנסת השביעית התפטר בן גוריון ופרש מהחיים הפוליטיים. במקומו נכנס זלמן שובל. לאחר עזיבתו של בן גוריון התפרקה הסיעה, מאיר אביזוהר נכנס למפלגת העבודה, יגאל הורוביץ הצטרף לגח''ל (שנהפכה לליכוד) ולימים נעשה שר-האוצר. סימנה של המפלגה בבחירות היה עמ.

מפלגה עדתית של יהודי תימן בא''י.

הוקמה ב-1923 ונציגיה השתתפו באסיפת הנבחרים, הקונגרס הציוני העולמי, מועצת העם, מועצת המדינה הזמנית, והכנסת הראשונה והכנסת השנייה. מנהיגיה: סעדיה כובשי, זכריה גלוסקא, שמעון גרידי ומשה מקייטין. שיא כוחה היה – 1 ח''כ. מטרתה (עפ''י המצע): לפעול ''להחזקת המצב הכלכלי, הפוליטי והתרבותי של התימנים המתיישבים בארץ ישראל...'', ועוד...      

מפלגה שנוסדה בכנסת התשיעית ע''י גאולה כהן וחברים נוספים שפרשו יחד אתה מהליכוד משום שהתנגדו לנסיגה מסיני שנכללה בהסכם השלום עם מצרים.

היו ל''תחייה'' 3 ח"כ בכנסת העשירית, 5 ח''כ בכנסת ה -11, 3 ח''כ בכנסת ה - 12.היא ירדה מהמפה הפוליטית לאחר שבבחירות לכנסת ה - 13 (23.6.1992) לא הצליחה להכניס לכנסת אפילו נציג אחד.

בנוסף לגאולה כהן עמדו בראש ''התחיה'' האישים הבולטים הבאים: פרופ' יובל נאמן, שהיה לימים שר- המדע בממשלת הליכוד, הסופר משה שמיר, מראשי תנועת העבודה למען א''י השלמה, וחנן פורת, מראשי המתנחלים (''גוש אמונים'') ומפעילי המפד''ל.
    

למעבר לתצוגת הכרזות המלאה של המפלגה

מפלגה שהכריזה שהיא לוחמת בבנקים, לא קיבלה מספיק קולות ונעלמה.

גוף עדתי של בני עדות המזרח, בראשותם של פעילים מעולי בבל ברמת גן, בבאר שבע ובפתח תקווה. הוקמה בשנת 1959 כד להיאבק למען שיווין חברתי ויותר פתיחות של החברה הישראלית לעולים חדשים בכלל, ולבני עדות המזרח בפרט.
על אף ניסיונות חוזרים ונשנים, לא הצליחה התנועה לעבור את אחוז החסימה במערכות הבחירות לכנסת, אולם זכתה לייצוג ברשויות מקומיות.

זוהי תנועה פוליטית שהקים מרדכי בן פורת, שהיה חבר כנסת מטעם רפ"י ואחר כך מטעם תל''ם, תנועתו של משה דיין.
אחרי מותו של משה דיין הוא הקים תנועת המשך לת''לם בשם ''תנועה להתחדשות ציונית וחברתית'', שהיה בה גוון עדתי מסויים. תנועה זו התמודדה בבחירות ל כנסת ה-11 (1984) אך נכשלה ולא נכנסה לכנסת.

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין

תל''מ - התנועה להתחדשות ממלכתית.

תנועתו של משה דיין - ראשיתה בהתפטרותו הדרמטית של משה דיין מתפקידו כשר - החוץ בממשלת בגין באוקטובר 1979, על רקע מה שנראה לדיין כ''סחבת'' ממושכת במתכוון במימוש ההבטחות של בגין לסאדאת להעניק סמכויות של אוטונומיה לעם הפלשתינאי בא''י המערבית.
דיין גיבש את תומכיו והתמודד ברשימתו העצמאית בבחירות לכנסת העשירית (30.6.1981) וקיבל 30,600 קולות = 2 ח''כ. זמן קצר לאחר הבחירות נפטר דיין ממחלה ממארת, ונסיונו של מוקירו מרדכי בן - פורת ליצור מפלגת - המשך בשם ''התנועה להתחדשות ציונית וחברתית'' נכשל, לאחר שלא עברו את אחוז החסימה. (בבחירות לכנסת ה-11).

התנועה לשלום ולבטחון הוקמה לאחר מלחמת ששת הימים (1967) ותבעה מממשלת ישראל להכריז על נכונותה להיסוג משטחים שנכבשו ב - 1967 תמורת הסדר שלום, שיבטיח גם בטחון.

אחדים מחברי תנועה זו הקימו רשימה לכנסת, אולם בבחירות (1969) לא עברה הרשימה את אחוז החסימה.

ארגון עולמי של נשים ציוניות.

עם קום המדינה ניסו להיות מפלגת נשים והשתתפו בבחירות לכנסת הראשונה (25.1.1949) באות נ' וקיבלו קולות 5713, שזיכו אותם בחברת כנסת אחת (רחל כגן).

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין  

''חזית דמוקרטית לשלום ולשוויון'' - רשימה קומוניסטית לכנסת, נוסדה ע''י רק''ח (המפלגה הקומוניסטית הישראלית).

בשמה החדש, ובתקנון החדש שלה, הצליחה חד''ש לרכז בתוכה וסביבה אינטלקטואלים ערבים (בנצרת, למשל) שהגיעו לעמדות-השפעה ברשויות המקומיות וגם לגבש סיעה יציבה בכנסת.

למעבר לתצוגת הכרזות המלאה של המפלגה

רשימת חיילים משוחררים, פנתרים שחורים ופועלים בראשותו של שלום כהן  שלא הצליחה בבחירות לכנסת.

רשימה משותפת של כל המפלגות הדתיות ה צ י ו נ י ו ת . (כלומר: המזרחי והפועל המזרחי - ובלי המפלגות החרדיות אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל). הופיעו לראשונה בשם זה בבחירות לכנסת השלישית (26.7.1955) וקיבלו 11 חברי-כנסת.