''..בשלב מסויים, לאחר שמיציתי את השיטוט במסדרון הענק, היתה הרביצן נותנת לי חמש אבנים, שיהיה לי במה לשחק...מעולם לא שיחקתי בהן את המשחק הרגיל, נהניתי לשכב על הרצפה המצויירת בחדר המבוא, להקיש עם האבנים על המרצפות הישנות...; ...על רצפת החדר...שכבה ילדה זרה ונקשה עליה בחמש אבנים... היא משחקת בדיוק את המשחק שאני המצאתי...''.
יוכי ברנדס, ''גרעינים לבנים'', הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 124-121.

"...החשיכה ירדה ורק גרובר החנווני היה במכולת שלו, בין ערימות של קופסאות שימורים, שקים של קמח וסוכר, וחביות של דגים מלוחים. מנורת הניאון זמזמה והווינטלטור בתקרה סבב סביב צירו בשקט עוד סיבוב ועוד אחד, מפיח מעט רוח בסופו של יום חם ול שכזה...".
מתוך הספר בשבוע הבא - אמריקה!!! מאת דייויד סלע

"...גרובר החנווני היה מספר לכל מי שרצה וגם למי שלא רצה, מה קונה ה"מיליונר" השכונתי במכולת:
-הנה נכנס אצלי היום למכולת המיליונר שלנו, היה גרובר מספר, אתה בחיים שלך לא תאמין מה הוא קנה. עם כל המיליונים שלו הוא קנה חצי לחם, צנצנת אחת של לבן וחמש פרוסות דקות של גבינה צהובה...".
מתוך הספר בשבוע הבא - אמריקה!!! מאת דייויד סלע

''...קם הילד והולך ונכנס הביתה, יחף וקטן...ומושך כעת בחפזון את השרפרף שאמא קוראת לו הטאבורט, ומטפס עליו ברך אחת קודם ושתי היחפות אחריו...''.
ס.יזהר ''מקדמות'', הוצאת זמורה-ביתן, עמודים 84-83 .

"...טאיירה פירושה בערבית אווירון, ואילו אנו כינינו בשם זה את מה שקרוי היום עפיפון. היינו מתקינים את הטאיירה ממשו?ש?ה של קני-סוף שנחתכו בזהירות לאורכם ונקשרו היטב יחד באמצעם, מצופ?ים בנייר צבעוני דק, שוליהם מודבקים נייר גזור ומרשרש וכך גם הזנב הארוך העשוי חבל מצופה לשונות-נייר, והוא נועד גם לייצב את הטאיירה באוויר.
עיקר המומחיות היה בהתקנת המיזאן, אותה נקודת-איזון בה נקשרים שלושה חוטי הש??פ??ג?אט הקצרים של הטאיירה אל החוט המרכזי שאורכו עשרות מטרים והוא מגולגל בסליל עבה על מקל קצר. אם המיזאן אינו מדוד ועשוי נכון, לעולם לא תמתח הרוח ותרים את הטאיירה שלך לגובהי שמיים...''.
אהוד בן עזר, ''לשוט בקליפת אבטיח/ספר הגעגועים''. פרק 33 חדשות בן עזר גליון 104.

"... עברו כבר שבועיים מיום התקנת הטלפון בביתו של שטיינר, והוא בקושי הצליח להשחיל שיחה אחת. זאת כיוון שה"שותף"שלו לקו שוחח ללא הפסקה, וחסם לו את הקו. שטיינר החליט לעשות לזה סוף, ויום אחד לפני שעזב את הבית עם משפחתו בחופשת הפסח לתקופה של שבוע ימים - הרים את אפרכסת הטלפון והניחה על השידה, וכך חסם ל"שותף" שלו את האפשרות להתקשר לאורך כל חול המועד פסח. הלקח נלמד מהר...".
מתוך הספר בשבוע הבא - אמריקה!!! מאת דייויד סלע

"...רעיון הטלפון היה פשוט למדי והתקנתו הוסברה היטב בחוברת "הטכנאי הצעיר" ... חוט-משיכה, שאורכו כמרחק בין בתינו, יהיה מושחל בכל אחד מקצותיו אל תוך נקב בתחתיתו של גביע עשוי קרטון מדו?נ?ג (לא היו עדיין גביעים מחומר פלאסטי), והתחתית תשמש ממבראנה ... את החוט נמתח לאורך עמודי הגדר, והוא יעביר את שיחותינו מאפרכסת לאפרכסת....''
אהוד בן עזר ''לשוט בקליפת אבטיח/ספר הגעגועים'' פרק 32, חדשות בן-עזר 102.

האיור מתוך הספר אמת או חובה - משחקי ילדות שאהבנו. דייויד סלע / הוצאת כתר
מאייר: איתן קדמי.

"...למחרת כמובטח הגיע לרחוב טראפיק. הוא החנה את טנדר הויליס המשטרתי שלו והמתין. הוא עמד שם ללא ניע, כאילו יצא זה עתה מבית הספר לקצונה של הממלכה הבריטית: בגדיו מעומלנים ובהם פס חד כתער של הגיהוץ, לראשו כובע משטרה שמצחייתו מורדת עד גובה קו העיניים, מכותפת חולצתו ירד שרוף שסופו הייתה משרוקית בריטית. לחגורתו היה תפוס בכפיס מתכת פנס בריטי מרובע...".
מתוך הספר בשבוע הבא - אמריקה!!! מאת דייויד סלע

כל הטרזנים, חיים משוגעים... טרזן בחיים הוא גיבור יהודי מאמריקה, ג'וני וויסמילר, והוא השחיין הכי טוב בעולם. יחי אנחנו! ל"טרזן מלך הקופים" הלכתי עם שלושים ותשע חום, בלי רשות כמובן, ולמחרת שלחה אותי אמא לבית הספר, כי אם אני בריא בשביל טרזן? אני בריא גם בשביל ללמוד. ישבתי שעתיים בכיתה בין תנינים ופילים וקופים, טרזאאןן ? א-אי-א-או, עד שהאחות הופיעה, והיא שלחה אותי הביתה לשלושה ימים עם פתק.
רון ביברמן, תעלומה שאינה נפתרת תוך שעות, עמ' 143 .

''...במבוא הבית התיר את האופנים משרשרתם והוליכם החוצה. השעה היתה רק שש ורבע, אך הזקן לנדואר הרומני, גלוח ראש, במכנסים קצרים, כבר עמד על המדרכה, ידו אחת אוחזת בטרנזיסטור המזמזם את חדשות הבוקר והאחרת ברצועת הכלב, המזוקף על רגליו האחוריות בצד גדר-הלבנים...''.
אהרון מגד, "היינץ ובנו והרוח הרעה", הוצאת עם עובד, עמוד 9.

"...מה אתה מדבר... אתה לא מבין, שמה ביריד המזרח הזה נוכל למצוא רעיונות לבוזיניסים חדשים...".
מתוך הספר בשבוע הבא - אמריקה!!!  מאת דייויד סלע