תכנית ששודרה בגלי-צהל בסוף שנות ה-60 ותחילת ה-70 .
בתכנית התבקשו המאזינים להתקשר לאולפן ולבקש שם של שיר מסוים. אם השיר לא נמצא תוך 90 שניות היה המאזין זuכה בתקליט קטן.
בין מגישי התכנית היו משה טימור, עזריה רפפורט, אורי לוטן ויורם ארבל.

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין

תכנית דת ששודרה במוצ"ש ברשת א' של "קול ישראל", וכללה שירי דת ומסורת ופרקי חזנות, לצד דברי תורה, דרשות וכו'.
הרב בנימין צביאלי היה מנהל המדור לדת ומסורת ברדיו מאז יסודו, (הוא ביחד עם שמואל רוזן בלה ברעם ושבתאי טבת היו בקורס הראשון לרדיו שנערך בשנת 1946).
אחרי שנים כשקמה הטלוויזיה עבר הרב בנימין צביאלי להקים את המחלקה המסורתית בטלוויזיה מיומה הראשון.

ליצני הדור כינו את התכנית "המפד"יל בין קודש לחול" על שם המפד"ל (המפלגה הדתית לאומית), שהיתה הכוח הפוליטי הדתי החזק ביותר באותם ימים.

שודר בשנות החמישים ובתחילת שנות הששים בשעה 13:20 בקול ישראל עשר דקות עד לחדשות ששודרו (בשנות החמישים) בשעה 13:30.
המדור שימש לחיפוש קרובי משפחה שנעלמו בתקופת השואה. בדרך כלל הוקראו שמות המחפשים ושמותיהם של הקרובים שאינם, מקום הימצאם הידוע האחרון וכיו"ב.
התכנית התפרסמה גם בזכות ההכרזה הבומבסטית עם פתיחתה, "המדור לחיפוש קרובים של הסוכנות היהודית שואל: מי מכיר - מי יודע!".

רטרו:
בחודש 06.2007 חזרו לשדר את התכנית ברשת ב'. הפעם רוב הפונים מבקשים לאתר חברים  שאבד איתם הקשר לאחר קום המדינה, או חברים מהצבא.

המדור לחקלאי היתה תכנית במתכונת של חמש דקות לפני חדשות השעה שבע בערב, שעה שמרבית החקלאים סיימו את עבודת היום ואילו הרפתנים היו מצויים ברפת לשעת חליבה.
בימים ההם טרום הטרנזיסטורים, היתה כל רפת מצויידת במקלט רדיו. וכיון שהיתה אז רק תחנת רדיו אחת-קול ישראל, היו כולם מקשיבים לה. התכנית התמידה עד לשנות השמונים והיתה לעזר רב בהעברת מידע חשוב לחקלאים , מידע שסייע להם במובנים שונים ואפילו בעיתות משבר או ארועים שדרשו פעולה מידית. כאשר החקלאות בארץ נצטמצמה נמצאו דרכים אחרות לסייע והתוכנית ירדה מלוח המשדרים.

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

המסך עולה הייתה תכנית ששידרה תסכיתים, ולפעמים גם הצגות מוקלטות משנות החמישים ועד שנות הששים.

הכלבוטק הרדיופוני של הימים ההם, בעריכת ובהגשת גדעון לב ארי.

תוכנית רדיו שבה הצוות באולפן נתבקש לאלתר פזמונים עפ"י הנחיות המנחה.

זכורה בעיקר בגלל אות הפתיחה - הבכחנלה   ( Bacchanale)מתוך האופרה "שמשון ודלילה" מאת סן-סנס, שהיתה מושרת בפי הילדים עם המילים "יא חווג'ה מוסה", הנעימה הזו, מתוך אופרה על נושא תנכי מאת מלחין צרפתי, נבחרה לשמש כאות התוכנית בערבית בגלל שעורכי התוכנית, שכולם, קרוב לוודאי היו יהודים כשרים למהדרין, לא הכירו שום מוסיקה ערבית אמיתית.

בעריכת תחיה בת אורן.  יותר מאוחר נוצרה גם "כבקשתך לעקרת הבית".

בהגשתו של מיכאל בן חנן.

התעמלות הבוקר נפתחה כך: "...בוקר טוב לכל המאזינים, ואתם המתעמלים היכונו...".

האזינו למיכאל בן חנן ותוכנית התעמלות בוקר
לחץ לשמיעת הג'ינגל

התכנית שודרה בשנות החמישים בגלי צהל כל ערב ב 18.03,  עם הפתיחה של השיר "זמר להקות" בביצוע להקת פיקוד הצפון עם הסולן לוליק.

"זמר להקות", להקת פיקוד הצפון, י. מוהר / מ. וילנסקי:
"...להקה, להקה, / בליבה עולה שיר וזמר. / מחולתה עד אילתה / והשיר הוא עד אין גמר. / שיר מלמעלה, כביש מלמטה, / ולנצח מנגינות. / בדרכים נישאת משלטה / הורה להקות. / הי, הי, / טס הזמר ובאש נישא, / טס דוהר הוא במכונית משא / - זמר להקות לעד!...".

תוכנית רדיו ששמה הקודם היה "שעה עם טוני פיין" שודרה כל יום בין השעות 15 -16 אחה"צ בהנחיית שוש עטרי. עם הקמת רשת ג'  שנוסדה ב- 20.06.1976 התכנית שידרה להיטים לועזיים מאנגליה ואירופה שחלקם הפכו ללהיטים במצעדי הפזמונים הלועזים של אותה תקופה.

כל יום שבת בבוקר. בעריכת אלון שמוקלר ו יצחק שמעוני.

תוכנית רדיו לנוער המתבגר ששודרה 3 פעמים בשבוע בשעה 14:45 אחרי "לבת ולבן"

בכל פעם היו מנחים אותה שני מגישים. בין מגישיה: דוד גרוסמן, דני אלדר, אבנר אברהמי, מיכל גזית, מירי שרף, יואב גינאי, אמיר שחם, טלי שושני, צפנת אוהולי, מאיר שטיין ואחרים.

את התוכנית ערכו לסירוגין דליה סיגן ותמר ליביס. השדרנים הידועים יגאל רביד ויקיר אביב הגישו גם הם את חתול בשק, אך לתקופות קצרות.

יקיר אביב גם הגיש את פינת הפופ ששודרה בתוכנית, בעריכת יוסי כסיף מרשת ג'. סידרת תסכיתים פופולארית במיוחד שושדרה ב"חתול בשק" היתה ה"סטוצים" - תסכיתים קומיים באורך של כחמש דקות, קורעים מצחוק, שיישמעו מצחיקים מאוד גם היום.
יוצרי ה"סטוצים" והשחקנים הבולטים בהם היו מגישי התוכנית באותה תקופה, הסופר דוד גרוסמן ודני אלדר. הבמאית: דליה סיגן. הפקת הסידרה הופסקה כאשר דני אלדר עזב את התוכנית ללימודים בחו"ל.

בין השחקנים בתסכיתים ששודרו בשתי התוכניות: מוטי ברכאן, בצלאל לוי ז"ל, יעקב בוך, נילי קינן ז"ל, עמנואל הלפרין, אברהם בן-יוסף ז"ל, חנה יכין, אילנה צוקרמן, ז'אק כהן, יעל אופיר, דוד גרוסמן, דני אלדר, ח"כ אריה אלדד, רעיה אדמוני, נילי המאירי, יצחק נוי, תמר ליביס, ברק רוזן ואחיו חנוך רוזן לפני שנהיה פנטומימאי, עליזה רוזן, מירי שרף, טלי שושני, שי קוקוי, דנה שץ, ציפי ספיר, שבח ילון.

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

עם מרדכי פרימן.

 בשנות ה - 70, כל בוקר בתקופת החופש הגדול, שודרה התוכנית בהנחייתו של אבי אתגר.

"הַתָּכְנִית לָאֵם וְלַיֶּלֶד" או בשמה היותר מאוחר "לַבָּת, לַבֵּן, וּלְמִי שמִּתְעַנְיֵן" הייתה תוכנית רדיו יומית ששודרה ברשת א' של קול ישראל בשנות ה-60, ה-70 וה-80, משעה 2:10 בצהריים. קודם לכן נקראה התוכנית "פינת הילד".

התוכנית התחילה בפינה "לילדים הקטנים" (מהגיל הרך ועד לגילאי כתה א'), ולאחר מכן "לילדים הגדולים". התוכנית הייתה חלק ממקבץ התוכניות היומיות לילדים, שכלל גם את מגזין הילדים חתול בשק, ששודר שלוש פעמים בשבוע. אחת לכמה ימים שודרה במסגרת התוכנית לילדים תוכנית החידונים של שמואל רוזן "בארץ הלמה" שהותאמה לבני הנוער.

בתוכנית שודרו סיפורים שנחשבו ליצירות מופת בסיפורת הילדים העברית והמתורגמת. חלק מהסיפורים הוקראו כפי שהם ואחרים הומחזו לתסכיתים. בין הסיפורים שסופרו בהמשכים נכללים: "ניסן ורחמים משיכון ב' של רעיה בלטמן, "מפינקסו של הגמד סיפורון" (טובה הרשקוביץ), סיפורי החתול הג'ינג'י ("Les Contes du chat perchי") של מרסל אימה, מסע הפלאים של נילס הולגרסון של סלמה לגרלף,"הרפתקאות ויפללא" של אנני שמידט, "קרשינדו ואני" (הסיפור "כל מה שהיה אולי וכל מה שקרה כמעט לקרשינדו ולי" של דבורה עומר),"אורי" ו"אליפים" מאת אסתר שטרייט-וורצל, "סיפורי הדוד רמוס", גבעת האירוסים השחורים ו"רון וג'ודי" שניהם של יצחק נוי, "אל עצמי", פינוקיו, לה לה, קוקי חבקוקי, צ'יטי צ'יטי בנג בנג (איאן פלמינג), הקומדיה האנושית (ויליאם סרויאן) ו"לאן נעלם קפיטן קוק".

סיפורים פרי עטם של גלילה רון פדר-עמית, דבורה עומר, נורית זרחי, יצחק נוי ואחרים הושמעו בהמשכים, ואחר כך יצאו לאור כספרים. הסופר דוד גרוסמן החל את דרכו כמגיש, מספר וכותב בתוכניות הילדים. שותפו לשידור המגזין "חתול בשק" היה אריה אלדד. הסופר אלון חילו החל את דרכו בכתיבה בסדרת התסכיתים "ילד מפתח" שכתב בהיותו נער בן 15.

במסגרת הפינה "טוב לכתוב", הוקראו סיפורים ושירים פרי עטם של המאזינים.

במהלך שנות השבעים היה שמה של התוכנית "הַתָּכְנִית לָאֵם וְלַיֶּלֶד". ההנחה שביסוד השם הזה הייתה שהאב נמצא בעבודה, ואילו האם נמצאת בבית עם הילדים. בעקבות מחאתם של אבות רבים ושל ילדים יתומים מאם, שונה שם התוכנית לשם "לַבָּת, לַבֵּן, וּלְמִי שמִּתְעַנְיֵן".

במשך שנים רבות, משנות החמישים ועד לפרישתה לגמלאות בשנת 1984, ניהלה מרים הרמן את תוכניות הילדים והנוער. סגניתה הייתה אסתר סופר, שאף הגישה את "פינת הילד" במשך שנים. את סופר, כמגישה, ירשה נילי המאירי, שהייתה פותחת כל תוכנית במשפט "שלום ילדים, כאן נילי מדברת אליכם". לאחר פרישתה של הרמן החליפה אותה המאירי בניהול מחלקת הילדים והנוער. את המגזין "חתול בשק" ערכה תמר ליבס.

בין הקריינים והמגישים של תוכניות הילדים, מלבד סופר והמאירי, היו רעיה אדמוני, אברהם בן יוסף (החתול הג'ינג'י, סיפורי הדוד רמוס), יצחק נוי, יעקב בנאי (סיפורי ניסן ורחמים), מוטי ברכאן, עזרא הס. אחד ממגישי "חתול בשק" היה דוד גרוסמן. בהמשך הגישו את "חתול בשק" יואב גינאי, מיכל גזית, גדי טאוב ואחרים.

אלפי ילדים מאזיני התוכנית היו נוהגים לכתוב אל יצחק נוי מכתבים בהם ביקשו את עצתו בנושאים שונים. במשרדו הצטברו שקים עם אלפי גלויות ומכתבים ומאוחר יותר תלמידים לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב ערכו מחקרים על הנושאים שהטרידו את ילדי ישראל כפי שבוטאו במכתביהם אל נוי. מלבד הקראת מספר גלויות והתייחסות ישירה בעצותיו בשידוריו היומיים, היה נוי עונה במכתבים אישיים למרבית הילדים.

תוכנית רדיו שעסקה בהיצע למופעי בידור, סרטים והצגות תיאטרון. שודרה בימי חול בשעה 13:30 .

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה.

 בעריכת יוסף טרגין.

פתיחת השידורים בשעה שש בבוקר, עם השיר "מה טובו אוהליך יעקב" מאת לואי לבנדובסקי בביצוע מקהלת "קול ציון לגולה".