חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 147 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   ?????? ????? ?÷?
+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא?י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   נוסטלגיה בצה?ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   ספריית יהודה דקל
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תעשייה עברית
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 



נוסטלגיה מוזיקלית

חבורת האשהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

חבורת האש היא קבוצה של לוחמי הפלמ"ח, מרביתם אנשי המחלקה הערבית, "המסתערבים" הראשונים, שאנשיה עסקו בחבלה ובריגול בקרב ערביי א"י ושכנותיה ובהברחת עולים. בערבים נהגו אנשי החבורה לשיר שירי רועים ורעות מסביב למדורה, ומכאן גם בא שמם ? "חבורת האש".

בין מקימיה וחבריה ניתן למנות את: יוסק'ה יפת, שהיה ידוע בכינויו "יוסק'ה כל הארץ" על שום שהכיר את כל הארץ, וכל הארץ הכירה אותו, ואשר במשך תקופה ארוכה שימש כמושל ברצועת עזה, פרופ' מנשק'ה הראל-בביוף, חתן פרס ישראל לידע ארץ ישראל, אליהו גמליאל, בוגר להקת "ענבל" ומהותיקים שביוצרי ריקודי-עם בישראל, וכמובן שלמה כהן, הלוא הוא "סולימן הגדול", אביהם של יזהר, ורדינה, פיני וחופני כהן.

גם לאחר פירוק הפלמ"ח והקמת המדינה המשיכה החבורה להתקבץ ולהופיע ברחבי הארץ, ואליה הצטרפו מעת לעת בשנות ה-50 עמנואל זמיר, אילקה ואביבה רווה, הפרברים ואחרים.
החבורה שרה ופרסמה רבים משיריו של עמנואל זמיר, כגון "עלי האש" ו"דבקת החמור". שירים נוספים המזוהים עם חבורת האש הם "אייל אייל בן קרניים", "מה יפים הלילות בכנען", "סורו מני", "גדליה רבע איש", "שושנת תימן" ואחרים.

ראוי לציין כי "חבורת האש" המקורית פעילה גם כיום.

עמותת דור הפלמ"ח הוציאה לאור את ספר שירי המחלקה הערבית בפלמ"ח




חבורת לולהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
חבורת לול ותיקי דיין בשיר "חמוץ חמוץ"


חבורת לו?ל הוא שמה של חבורת זמרים ושחקנים שפעלו בעיקר בשנת 1970 אך השפעתם הייתה רבה על התרבות הישראלית.
הם יצרו סרט, סדרת טלוויזיה ואלבום.
החבורה הו?בלה על ידי: אריק איינשטיין, אורי זוהר, שלום חנוך, יהונתן גפן, שמוליק קראוס, צבי שיסל וג'וזי כץ. מלבדם היו שותפים ליצירה גם אלונה איינשטיין, אשתו של איינשטיין ויהודית סולה.

ב - 1969 החלה החבורה להתגבש ולפעול ביחד תחת חברת ההפקות "הגר".
יצירתם המשותפת הראשונה הייתה הסרט "שבלול" בבימויו של בועז דוידזון שיצא לאקרנים במאי 1970. "שבלול" היה כינויו של איינשטיין על ידי חנוך.
ביולי ובספטמבר אותה שנה שודרה בערוץ הראשון גם סדרת הטלוויזיה שיצרה החבורה תחת השם "לול".
סדרת הטלוויזיה כללה מערכונים שהפכו לנכסי צאן ברזל ביניהם: "חידון התנ"ך", "לה מרמור מאת פרלש" ו"עולים חדשים".
בסוף אותה שנה יצא אלבום שסיכם את פעילות החבורה.
באוקטובר 1970 עזב חנוך לבריטניה וכך התפרק הציר המוזיקאלי המרכזי של החבורה.
חלק גדול משירי החבורה הפכו להיות אבן דרך בתולדות הרוק הישראלי.

בין השירים:

  • "אבשלום"
  • "צא מזה"
  • "כתבו עליו בעיתון"
  • "אני אוהב לישון"
  • "אמא אדמה"
  • "למה לי לקחת ללב"
  • "מה איתי"
  • "אני ואתה" (ידוע כ"אני ואתה נשנה את העולם").

מלבד היצירה, נודעה החבורה באורך חיים פרוע והולל, כולל התנסות בסמים, והיא הפכה למעין סמל של הצעירים הצברים המרדנים של סוף שנות השישים ושנות השבעים.




חבורת רנניםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה



חדוה ודודהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

חדוה ודוד היה שמו של צמד מוזיקלי ישראלי שנוסד ב - 1965. חברי הצמד היו חדוה עמרני ודוד טל (רוזנטל).

השניים נפגשו לראשונה בלהקת פיקוד מרכז שם שרתו שניהם, בתכניות "למה כובע" ו"לא רוצים טובות".
לאחר שחרורם הקימו יחד עם אושיק לוי וגבי ברלין את "רביעיית הטיילת". הרביעיה התפרקה לאחר תכנית אחת, והשניים המשיכו לשיר יחד, ואף היו לזוג תקופה מסויימת בחייהם הפרטיים.
ב - 1965 הוציא הצמד את אלבום הבכורה "צמד זמרי עם", שכלל 12 קטעים וביניהם שירי עם בשפות שונות.
האלבום יצא בהוצאה מחודשת בשנת 2001 עם תוספות בונוסים בסדרת "נוסטלגיה עברית".
ב - 1966 הופיעו הצמד בפסטיבל הזמר והפזמון, זכו במקום שלישי עם השיר "השניים" ושרו גם את השירים "דבש" ו"מגדים".
ב-1967 שבו לפסטיבל עם שני שירים, "שיר ריקוד" ו"מה עוד" שלא זכו במקומות הראשונים. באותה שנה הוציאו תקליט של שירי מלחמת ששת הימים הנושא את השם "ירושלים של זהב" יחד עם נגן המפוחית לארי אדלר.
לאחר מכן יצאו חדוה ודוד למסע הופעות של כרמון, ונשארו בארצות הברית.
ב - 1970 הייתה ההצלחה המסחרית שלהם, כשזכו בפסטיבל הבינלאומי של טוקיו עם שירם של תרצה אתר ודוד קריבושי "אני חולם על נעמי".
השיר הגיע למקום שני במצעד הפזמונים ה'תשל"א של קול ישראל.
ב - 1972 הקליטו בעברית ובאנגלית את השיר "קחי אותי למעלה".
ב - 1973 הקליטו את השיר "תמיד לשוב" שכנראה היה שירם האחרון והצמד התפרק.

עמרני נשארה בלוס אנג'לס והופיעה בלהיטי סולו בקדם אירוויזיון: ב - 1978 עם "בלב אחד" (סלאם עליכום), ב - 1979 עם "שנינו יחדיו" וב-1981 עם "בוא אלי".
טל עבר לארצות הברית, ניסה להתפרנס כזמר אך התמכר לסמים, ועבר לפריז לעבור תהליכי גמילה ושיקום.
ב - 1994 הופיעו השניים במופע איחוד מרגש בפסטיבל ערד, אחריו שב דוד לפריז וב - 1999 נפטר ממחלת לב ממושכת.




חדוה עמרניהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

חדוה עמרני נולדה ב - 1944 והתפרסמה בשנות ה - 70 של המאה ה - 20.
את שירותה הצבאי עשתה בלהקת פיקוד מרכז, ולאחר שחרורה היא החלה להופיע עם בן-זוגה דוד טל (במקור היה שמו דוד רוזנטל), תחילה כחלק מ"רביעיית הטיילת" ואחר-כך בתור צמד שנשא את השם "חדוה ודוד".
השיר המוכר של הצמד מתקופה זו הוא "אני חולם על נעמי" למילים של תרצה אתר ולחן של דוד קריבושיי, אשר זכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר הבינלאומי הראשון ביפן.
עמרני הרבתה להשתתף בתחרויות פסטיבל הזמר והפזמון וקדם האירוויזיון.
ב - 1978 זכו הופעותיה להצלחה בולטת במיוחד עם השיר "בלב אחד" ששולב בו ביטוי בערבית ("סאלם עליכום"). השיר הגיע למצב של תיקו בהתמודדות על המקום הראשון, והפסיד לשיר אבניבי, שמאוחר יותר זכה בתחרות האירוויזיון, רק משום שקיבל פחות הצבעות למקום הראשון.
שנה מאוחר יותר הופיעה עמרני עם השיר "שנינו יחדיו" שהפסיד ל"הללויה", שגם הוא זכה באירוויזיון עצמו מאוחר יותר באותה שנה.
ב - 1981 השתתפה עמרני בפעם האחרונה בקדם אירוויזיון בשיר "בוא אלי" שהגיע אל המקום התשיעי בלבד.
עוד באותה השנה הוציאה את אלבום הסולו הראשון שלה בשם "אישה" שכלל מלבד שירי הפסטיבלים והקדם גם את שיר הנושא, וכן את השיר "אל על" והשיר "ילדי" שהוקדש לבתה אוראל.
ב - 1993 יצא אלבומה "אחינו בני תימן" תחת הפקתו המוזיקלית של אילן וירצברג.




חוה אלברשטייןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
 
חוה אלברשטיין בשיר "כשתגדלי תביני"

חוה אלברשטיין נולדה בשצ'צ'ין שבפולין ב - 8 בדצמבר 1947. בגיל ארבע עלתה עם הוריה לישראל, למעברת "שער העלייה" שבחיפה.

ב - 1964, בהיותה בת 17, הופיעה לראשונה במועדון החמאם ביפו, כשהיא שרה ומלווה את עצמה בגיטרה, כלי נגינה שעתיד ללוות אותה בכל הופעותיה בתחילת הקריירה.
היא הצטרפה ל"מועדון זמר" של מאיר הרניק ושם התגלתה על ידי המלחין נחום הימן, שפתח לה דלתות בשוק המוזיקה בארץ.
לאחר שרותה הצבאי, בו הופיעה כזמרת סולנית, הוציאה אלברשטיין את תקליטה הראשון "הנה לנו ניגון".

בשנות ה - 60 וה - 70 נעה אלברשטיין בשני מסלולים: שירי ארץ ישראל והקלטת אלבומים עם שירים מוכרים ביידיש מאת מיטב יוצרי היידיש בעבר. לכאורה, היה זה צעד מפתיע לזמרת צעירה שגדלה בארץ לשיר שירים ביידיש.
אולם, לעיקר הצלחתה בשנים אלה זכתה הודות לאלבומים שהוציאה בסגנון פולק ושירי ארץ ישראל מאת יוצרים נודעים, כמו סשה ארגוב, משה וילנסקי, תרצה אתר, דפנה אילת, נעמי שמר, נחום הימן, נורית הירש, אהוד מנור, נתן יונתן, רחל שפירא, מוני אמריליו, מתי כספי, חנן יובל, לאה נאור, יורם טהר-לב ועוד, ועם עיבודים של אלכס וייס ואחרים. שירים כמו "חיוכים", "ויויו גם", "את חרותי", "שיר סיום", "כמו עשב בניסן", "את תלכי בשדה", "נחל התנינים" ועוד רבים היו ללהיטים גדולים, והפכו את אלברשטיין לזמרת מצליחה.

כמה מהבלדות הידועות והמרגשות ביותר שהקליטה בתקופה זו קשורות להיסטוריה של העם, חלקם למלחמות ולשכול, ובהם "מרדף", שנכתב על המרדפים בבקעה בזמן מלחמת ההתשה, "בשביל אל הבריכות" המדבר על אהבה של זוג צעירים הנגדעת במלחמה, "משירי ארץ אהבתי" - שיר אהבת הארץ חרף ענייה של לאה גולדברג (שיר שלאה גולדברג כתבה במקור על ארץ הולדתה - ליטא), "לו יהי" של נעמי שמר, שנכתב ובוצע בעת מלחמת יום כיפור והפך לשיר המזוהה ביותר עם המלחמה הקשה, "החיטה צומחת שוב" שנכתב על חללי אותה מלחמה מקיבוץ בית השיטה, "לכל איש יש שם" של זלדה, שהפך לשיר המזוהה עם טקס קריאת שמות הנספים בשואה ו"החול יזכור" של נתן יונתן, המבכה את "הנעורים שבאו פתע אל סופם" והפך עם השנים להיות מזוהה עם שכול.
לצד שירי המולדת, ביצעה אלברשטיין גם שירים אישיים יותר המבטאים את נפש האדם ובעיקר את נפש האשה. הדבר בא לידי ביטוי בולט באלבום "כמו צמח בר" מ - 1975, אחד האלבומים החשובים והמצליחים בקריירה שלה, עם השירים "כמו צמח בר" המדבר על כאב בעקבות דחייה חברתית והשיר "אדבר איתך" המבטא אהבה של אשה לגבר (שניהם למילותיה של רחל שפירא). בין השירים האישיים שהקליטה לאחר מכן היו "פרח משוגע" שכתבו לה רחל שפירא ומוני אמריליו ו"שיר משמר" שכתב נתן אלתרמן לבתו, תרצה אתר.
אלברשטיין הוציאה במהלך שנים אלה גם אלבומים של שירי ילדים, ובכך הייתה לאחת הזמרות הראשונות שהקליטה שירים לילדים. היא החלה זאת כבר באלבומה הראשון, שבו נכלל השיר "מקהלה עליזה" (נאור / הירש) שהפך ללהיט ילדים גדול.
האלבום "צעצועיה של אוסנת", כבר הוקדש כולו לשירי ילדים וכך גם אלבומים נוספים שהוציאה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

באמצע שנות השבעים השתתפה אלברשטיין בתוכנית  הטלוויזיה לילדים "קרוסלה", בעקבותיה הוציאה שלושה אלבומי ילדים עם שירים מהתוכנית.


החל משנות ה - 80 החלה אלברשטיין לבצע יותר שירים שכתבה והלחינה בעצמה ופחות של יוצרים אחרים. היא עברה משירי ארץ ישראל היפה לשירי מחאה אישיים, כיוון שהרחיק אותה מחלק מקהלה הישן, שהסתייג מביטויים של מחאה חברתית ופוליטית. השינוי חל גם בסגנון המוזיקלי: מבלדות לשירים בגוון מחוספס יותר של רוק רך.
אלבומה "מהגרים" מ - 1986, שבו כתבה לראשונה את מרבית השירים, עסק בתחושות ורגשות של מהגרים לארץ מתקופות שונות, כפי שהיא והוריה היו בעבר.
מגמת השינוי הבולטת ביותר באה באלבומה המצליח "לונדון" מ - 1989, שהיה גם אלבומה הרוקיסטי ביותר, בו נכללו שירי מחאה כמו "לונדון" של חנוך לוין (מתוך המחזה "אורזי מזוודות"), המתאר סיבות אישיות לעזיבת הארץ לטובת לונדון ("שם היאוש נעשה יותר נוח"), ו"חד גדיא", שיר מחאה פוליטי לנוכח האינתיפאדה הראשונה וכנגד השליטה הישראלית בשטחים. שיר זה, המתאר מחזור דמים כפראפרזה על השיר הידוע מההגדה של פסח, הוחרם בתחנות הרדיו וגרר תגובות סוערות נגדה.
גם באלבומיה הבאים שהקליטה בשנות התשעים: "האהבה מאלתרת" (1991), "דרך אחת" (1995) ו"תיכף אשוב" (1999), כתבה אלברשטיין את רוב מילות השירים ואת חלקם גם הלחינה. חלק מהשירים היו שירי אהבה כמו "האהבה מאלתרת", חלקם שירים על חיים אישיים כמו "יש לי זמן" או "כבר שנתיים" וחלקם שירי מחאה חברתית ופוליטית כמו "שלום רב" שכוון כנגד הכפייה הדתית, "הקוסם" שביקר את ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו וגרר שיח ציבורי, ו"רבקה" למילותיה של רחל שפירא שביקר את יחס החברה הישראלית לעובדים הזרים.

שירה "נוסע סמוי", אשר הולחן במקור על ידי גדעון כפן למילותיה, הולחן מחדש על ידי יהודית רביץ ויצא בשנת 1993 באלבומה של רביץ "ומאוד לא פשוט לחכות".
החל ממחצית שנות התשעים ועד לשנת 2007 קיימה אלברשטיין את הופעותיה מחוץ לישראל, למרות שהמשיכה לגור בה. ההופעות הראשונות שקיימה לאחר ההפסקה הארוכה זכו לתשומת לב רבה ולהד תקשורתי רחב.
בסוף שנות התשעים ובתחילת שנות האלפיים היא הוציאה אלבום יידי בשם "The Well" ("הבאר") עם להקת הקלזמטיקס, איתה גם הופיעה בארצות הברית, את האלבום "Foreign Letters" ("אותיות זרות") שכלל שירים חדשים בעברית וביידיש, ואוסף משיריה העבריים עבור הקהל הבינלאומי בשם "Crazy Flower: A Collection" ("פרח משוגע: אוסף"). אלברשטיין זוכה החל משנות האלפיים להצלחה יפה בשוק המוזיקה הבינלאומי, שם היא מקוטלגת בדרך כלל כאמנית מוזיקת עולם.
אלברשטיין זכתה להצלחה מחודשת בארץ עם האלבום "מוצאי חג" מ - 2003. באלבום זה בולטת שוב מחאה חברתית, בעיקר היחס לעובדים הזרים ונושא איכות הסביבה, כמו בשירים "מוצאי חג", "וורה מבוקרשט", "צל", "נדל"ן", "נחל גוסס" ועוד.
אלבומה הבא, "קוקוס" מ - 2005, היה קליל ומחוייך יותר, עם השירים "קוקוס", "כל שעה נשיקה" ו"גבר כלבבי" של מאיר אריאל.

ב - 2004 זכתה אלברשטיין בפרס אקו"ם על ביצוע, הפצה וקידום הפזמון הישראלי.
ב - 2006 יצא בהפקה בינלאומית אלבום יידי בשם "לעמעלע" ("כבש קטן"), שהכיל שירים של משוררי יידיש ידועים כמו איציק מאנגר, שאותם הלחינה אלברשטיין בעצמה.
אלבום זה זכה בישראל לתשומת לב גדולה יותר מאשר אלבומיה הקודמים ביידיש. בראיון שנערך לשם קידום האלבום בעיתון ידיעות אחרונות התבטאה אלברשטיין כנגד תחרות הזמר הטלוויזיונית כוכב נולד.
באותה השנה, יצאה לאור מהדורה חדשה של אלבומה משנת 1975 "כמו צמח בר". הוצאה זו כללה כרצועות בונוס את הביצוע המקורי לשיר הנושא "כמו צמח בר" מתוך הסרט "דודי ורעי", וכן ששה קטעים מהופעה חיה באולם צוותא משנת 1976 וקטע וידאו מאותה הופעה.
בפתח החוברת המתלווה לאלבום, הוסיפה אלברשטיין מספר מילים למהדורה החדשה, בה היא תוהה על התמימות והנאיביות שאפפו את מילות שירי האלבום המקורי:
האמנם - "מלחמה שאף פעם לא די לה היא עכשיו במקום אחר"? האמנם - "הזמן ישקיט הכל"? ...האמנם למדנו מה שהבטחנו לעצמנו?
ב - 1 בינואר 2007 פתחה אלברשטיין בסיבוב הופעות בישראל לראשונה מאז 2000. ההופעות זכו להצלחה גדולה ולשבחי הביקורת.
בהמשך השנה היא הוציאה את אלבום שירי הערש "שביל החלב - שירי ערש", למילותיהן של עדולה, נאוה סמל, רחל שפירא, צרויה להב ואלברשטיין עצמה, וכמו כן השתתפה בהקלטת השיר "נפשי" של שאנן סטריט.
ב - 2008 צפוי לצאת אלבומה ה - 57, "טבע האדם", שנוצר בשיתוף פעולה עם מוזיקאי הג'אז אבי לייבוביץ'.

 

אלבומים

  • הנה לנו ניגון - 1967
  • פרח הלילך - 1967
  • צעצועיה של אסנת - 1967
  • מרדף - 1968
  • מות הפרפר - 1968
  • חוה אלברשטיין בשירי רחל - 1968
  • מארגאריטקעלעך - 1969
  • משירי ארץ אהבתי - 1970
  • חוה בתוכנית יחיד 1 - 1971
  • חוה בתוכנית יחיד 2 - 1971
  • אשה באבטיח - 1971
  • חוה והפלטינה - 1971
  • חוה ועודד בארץ הקסמים - 1971
  • לו יהי - 1973
  • כמו צמח בר - 1975
  • להיטי הזהב - 1975
  • צוללת צברית - 1975
  • אליק בליק בום - 1976
  • הלילה הוא שירים - 1977
  • קרוסלה 1 - 1977
  • קרוסלה 2 - 1977
  • קרוסלה 3 - 1977
  • שירי עם ביידיש - 1977
  • התבהרות - 1978
  • חוה והגיטרה - 1978
  • מה קרה בארץ מי - 1979
  • אני הולכת אלי - 1980
  • שיר במתנה - 1980
  • שירו אחרי - 1982
  • קולות - 1982
  • נמל בית - 1983
  • אבק של כוכבים - 1984
  • מהגרים - 1986
  • עוד שירים ביידיש - 1987
  • הצורך במילה, הצורך בשתיקה - 1988
  • חוה זינגט יידיש - 1989
  • לונדון - 1989
  • משירי ארץ אהבתי - 1990
  • האהבה מאלתרת - 1991
  • עטיפת האלבום "לו יהי"החיטה צומחת שוב - 1992
  • The Man I Love - 1992
  • דרך אחת - 1995
  • לונדון בהופעה - 1995
  • יונת האהבה - 1996
  • אדבר איתך - 1997
  • די קרעניצע - 1998
  • Crazy Flower: A Collection - 1998
  • The Well - With The Klezmatics - 1998
  • Yiddish Songs - 1999
  • תיכף אשוב - 1999
  • Foreign Letters - 2001
  • מוצאי חג - 2003
  • קוקוס - 2005
  • לעמעלע - 2006
  • כמו צמח בר (הוצאה מחודשת) - 2006
  • שביל החלב - שירי ערש - 2007
  • טבע האדם - 2008 (עתידי)

 


מארזי תקליטורים

  • האוסף - 1998
  • חוה אלברשטיין שרה לילדים - 2000
  • השנים המוקדמות - 2003

 

הקלטות נוספות

  • הבזק אור חולף - שאנן סטריט, 2007



חומה ומגדלהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה



חופני כהןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 
אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה



חיה ארדהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

חיה ארד (קופרארד) נולדה וגדלה בשכונת "גאולה" בחיפה.

בשירותה הצבאי הייתה הסולנית של להקת חיל הים.
היא בלטה בקולה החם והמרגש, במיוחד בשיר הסולו המרכזי שלה "על אם הדרך", שהושמע במסגרת תוכניתה העשירית של להקת חיל הים - "שירת הים, שהועלתה בשנת 1971.
השיר הולחן על ידי נעמי שמר למילותיו של נתן אלתרמן וזכה להצלחה עצומה.  


חיה ארד בשירה "על אם הדרך"

 

היא בלטה גם בשירי סולו נוספים ששרה בלהקה כגון "אהבה זה משגע" ו"חיפה חיפה", ועוד.
הסולן הגברי של להקת חיל הים באותה תקופה היה עודד בן חור (הזכור בין השאר בשירו "חסקה"). עם עודד ביצעה חיה להיטים נוספים כגון  "שרק יהיה הים שקט" ו"בוא לים".
בעקבות הצלחת השירים הללו נבחרה להקת חים הים ל"להקה הצבאית של השנה", לשנת 1972לאחר סיום שירותה הצבאי הקליטה חיה מספר שירים  והשתתפה בפסטיבל הזמר החסידי בשנת 1974.

חיה מתגוררת בעיר הולדתה חיפה ומופיעה מדי פעם במסגרות שונות.




חיים משההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

חיים משה נולד ב - 1955 ברמת השרון.

הוא החל דרכו המוסיקלית באמצע שנות ה - 70 כזמר בלהקת צלילי הכרם, לצידו של דקלון. הם הופיעו בעיקר באירועים עם שילוב של פיוטים תימניים יחד עם צלילים ערבים ומוזיקה פופלרית של התקופה. הלהקה זכתה להצלחה לא מבוטלת בארץ עד תחילת שנות ה - 80.
ב - 1982 התפרקה הלהקה וכל אחד פנה לדרכו.

חיים משה המשיך כסולן, ובשנת 1983 יצא אלבומו הראשון, "אהבת חיי", שכלל להיטים גדולים של חיים כמו: "אהבת חיי", "לינדה", "אמא אמא" ועוד. האלבום נחל הצלחה גדולה מאוד.

חיים משה בשיר "אהבת חיי"


ב - 1984 יצא אלבומו המצליח "תן לזמן ללכת" עם השירים "לבד יושבת" ו"למה אל", שהיה להיט גדול באותה תקופה.
באותה שנה אף השתתף בסרט "כסאח" עם השיר "למה אל".
בשנה זו היווה אלטרנטיבה לא מבוטלת ל"מלך המוזיקה המזרחית", זוהר ארגוב.
בסוף שנת 1984, "האחים ראובני", האמרגנים של ארגוב, אף עזבו אותו לטובת חיים משה. חיים משה המשיך עם האחים ראובני.
ב - 1985 החל לשיר שירים של נעמי שמר ויאיר קלינגר.
למרות הופעות מרובות צופים ב"צוותא" ו"בריכת הסולטן", להיטים כמו "להיות זמר" (1986) ו"כל נדריי" (1987) ואלבום די מצליח בשם "עוד יום עולה", הפופולריות שלו דעכה.
ב - 1988 הוציא את אלבומו המצליח "נשבע", שכלל להיטים כמו "שבעת פלאי תבל", "נשבע" ועוד. השיר "נשבע" הצליח מאוד.
 
בשנות ה - 90 חזרה אהדת הקהל במשה, כאשר החל שוב לשיר ברבעי טונים.
ב - 1991 יצא האלבום "איזו מין אישה" שהצליח.
לאחר ששירו "הקולות של פיראוס" זכה להצלחה גדולה הוציאו האחים ראובני מחדש את אלבומו "הביתה", שבשם זה נחל כישלון, הפעם עם השם "הקולות של פיראוס". האלבום נחל הצלחה אדירה וחיים משה החל להחזיר אליו את הקהל שלו.
ב - 1993 יצא האלבום "דברי אליי" שבעקבותיו חיים הדגיש שהוא היה ונשאר מזרחי, ואינו מתבייש כלל במזרחיותו. האלבום נחל הצלחה אדירה והשיר זכה לחידושים רבים.
כעבור שנה יצא משה באלבום "ממעמקים" עם שירים מן המקורות. האלבום נחל הצלחה בקרב העדה החרדית, היות שרוב השירים היו שירי שבח לירושלים.
ב - 1995 הוא הוציא אלבום כפול - "אתמול", שכלל רק שני שירים חדשים. שאר השירים חודשו או הופקו מחדש, ובין השירים הישנים שהופקו מחדש ניתן למצוא את הלהיט "להיות זמר", שהיה להיט גדול בסוף שנות ה - 80.
ב - 1996 יצא אלבומו "ברוח מזרחית", שכלל גם הוא חידושים לשיריו הראשונים.
ב - 1997 הוציא את אלבומו "צעד תימני" בעזרת המעבד המוזיקלי חיים חדד, שכלל את הלהיט "צעד תימני".
ב - 1998 השתתף בפרויקט מיוחד "חברים שרים זוהר" בו שר את להיטו של זוהר ארגוב "כך עוברים חיי". באותה שנה הוציא את האלבום "התמונות שבאלבום". שיר הנושא הפך ללהיט והושמע רבות ברדיו.
ב - 2000 יצא אלבומו "חי לאהבה" שנחל כשלון יחסי.
ב - 2001 הוציא את האלבום "באמצע החיים" שלא זכה גם הוא להצלחה.
ב - 2005 יצא למשה אלבום נוסף לאחר הפסקה בת 4 שנים, ששמו "נוגע בנשמה" והוא כלל את השיר "אין יפה ממנה". בנוסף, כלל האלבום שני דואטים עם בנו, גדי.








 
?????? ????? ?? ????????
??????? - ?????? - ??????? - ?????? ?????? - ??????? ??????


??? ?? ?? ???? ??????, ?????, ?????? ????, ?????? ??????? ????? ???? ?? ????? ?????????"???? ????" ???? ????????



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.