אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה

שכונת שבזי - רקע כללי

שכונת שבזי היא שכונה ותיקה בדרום-מרכז תל אביב - יפו ונחשבת כיום (2010) לאזור מגורים פופולרי.

מהשכונות היהודיות הראשונות בתל אביב, שקמה עוד בטרם נוסדה העיר.
השכונה קרויה על שמו של גדול משוררי יהדות תימן, רבי שלום שבזי, ומורכבת משתי תת שכונות: "מחנה יהודה" (1896) ו"מחנה יוסף" (1904). השכונה הוקמה על ידי עולים מתימן (רובם מהעיר עדן).

זכרונות:

"...רחוב שבזי היה הרחוב המרכזי בשכונת שבזי. היו בו חנויות רבות של ענפים שונים.

על פי זכרוני היתה שם החנות של אריה החלבן, לידה היתה מספרה. ובפינה היתה בימי שישי עומדת אשה תימניה (נדמה לי ממשפחת אבהר) ולה עגלה - דוכן על גלגלים עליה היו פיצוחים קלויים אותם מכרה לאנשי השכונה. היה לה שביס על הראש ששימש ככיסוי ראש. אני אהבתי לקנות אצלה את גרעיני הדלעת הקלויים לכבוד השבת.

ברחוב דגניה פינת רחוב פינס, יש בית כנסת ששימש את קהילת יהודי עדן שגרו בשכונה. כילד עליתי שם לתורה.
ממול גרה משפחתו של סולימן הגדול זמר בזכות עצמו שסחף רבים בשירי ארץ ישראל, וכן הזמר איתמר כהן, אשר יחד אתי ועם חברים אחרים מהשכונה ומכרם התימנים, היינו בצופים "מעפילים". המועדון היה ממוקם בבנין באזור מנשייה אשר בקצה הדרומי של רחוב הכרמל.

שכונת שבזי גבלה עם שכונת נוה צדק ושכונת מחנה יוסף. בקצה הצפוני של רחוב שבזי, היה גן ילדים שנקרא "גן לדוגמה". שמאלה ממנו היה בית הספר "השחר" שם פעלה תנועת נוער בשם "ברית החשמונאים" אשר היתה עתודה של תנועת המחתרת אצל או לחי .
בקצה דרומי של רחוב שבזי אחרי רחוב נוה צדק מצד שמאל, היה שוק ירקות. בהמשך היה בית הספר לבנות "יחאלי " ומולו בית הספר אליאנס...".

משה בן יפת
m_by@netvision.net.il

========================================================================

"...סבי וסבתי דוד יהודה ז"ל ואשתו גולדה זלץ, ברחו מטבריה בשנת 1939 והתיישבו בשכונת שבזי. סבי נפטר בשנת 1940, וסבתי גולדה זלץ שגרה ברח שלוש מס' 4 נשארה עם הילדים - ביניהם אבא שלי אהרון זלץ.

לאחר נישואיו לאימי שעברה להתגורר איתו בשלוש 4 אני נולדתי שם, גם כתוב בתעודת הלידה שלי. לפני 3 שנים נסעתי לראות את הבית ברח' שלוש 4 אבל הבית כבר לא קיים, רק מס' 6 עוד קיים.

בשבזי גרו המון מבני משפחת זלץ. יהודית ובן ציון סטביצקי (דודה שלי-זלץ) לאה ודוד דהן (דודה שלי-זלץ).
אבל אני רוצה להתרכז בדודה אחרת שלי - בשנת 1950 הורי התגרשו, ותקופה ארוכה גרתי בשבזי אצל דודתי - אחות אימי הגב' אסתר פדר-הרצברג ברחוב החרמון 9. החלבן, דוד גולדברג היה שכן שגר בבית בן הקומה האחת ליד דודתי. אשתו זהבה והבן דודי שיחד היינו משתוללים בשבזי.

משפחת בן דוד שגרה במעלה החרמון. זכור לי שבת דודתי איילה ובן דודי מיקי פדר לקחו אותי לפינת שלוש ושבזי. היה שם למטה בית מרקחת, ובגין נאם שם נאום בחירות. זה היה אולי 1952-53. זכור לי השוק, המכולת בפינת שבזי שהייתי מביא לחם לדודתי שאצלה גדלתי די הרבה. דודתי אסתר ז"ל שהיום עליתי לקברה גרה שם עד יום מותה ב-1984. הבית עוד קיים שם.

בשנת 1947 עברו הורי לשכונת מונטיפיורי. בשנת 1950 עברה סבתי גולדה זלץ ודודתי יהודית ובן ציון סטביצקי לרמת ישראל - רח' הכלנית וגרו בית צמוד לבית (פינת דרך השלום) דודתי לאה עברה לגבעתיים.

שכונת שבזי תישאר איתי תמיד. דודתי אסתר פדר ז"ל תישאר תמיד "ה"דודה והרבה מתקופת ילדותי העברתי שם, עם בני דודתי מיקי פדר שהיה אלוף הטיארות שבנה לבד (אז בנו לבד מבוסים וניר פרגמנט צבעוני) ואלוף הג'ולות.... אך היו ימים...:-)...".

דוד (זלץ) דוד
david_gh@zahav.net.il 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

שכונת שייח' מוניס - רקע כללי

שייח' מוניס היה כפר ערבי כ-3 קילומטרים צפונית-מזרחית לשפך הירקון, שנוסד בסוף המאה ה-18 או בתחילת המאה ה-19.

לאחר מלחמת העצמאות יושבו בחלק מבתיו עולים חדשים מצפון אפריקה וממזרח אירופה שהיוו חלק מאוכלוסיית רמת אביב, עד לפינוי הבתים והריסתם. על תוואי הדרך הראשית שהובילה לכפר מכיוון יפו נסלל רחוב חיים לבנון. בשטח שבו שכן הכפר ואדמותיו נמצאות כיום אוניברסיטת תל אביב, שכונת רמת אביב, תוכנית ל', תל ברוך, אפקה, ומרכז רבין.

שרידי הכפר האחרונים נהרסו ברובם בשנות ה-90 של המאה ה-20, עם הרחבת האוניברסיטה. גם ביתו של איברהים אבו כחיל במרכז הכפר עבר שינוי יסודי בשנת 1991, במהלך בו הוא נהרס ברובו בגלל שנמצא בלתי-כשיר לשיפוץ, ובמקומו בנתה אוניברסיטת תל אביב בית גדול ממנו בסגנון חיקוי על ידי האדריכל האיטלקי מנפרדי, שהביא חומרים מיוחדים מאיטליה כדי שייראו "ישנים".
בניין חדש זה, המכונה עתה "הבית הירוק", מפני שנצבע בצבע של הבניין המקורי (צבע האסלאם), משמש היום מועדון סגל האוניברסיטה ומסעדה.
בתחילת דצמבר 2003 נהרס ביתו של מחמוד יוסף בידאס, מנכבדי הכפר שעמד במתחם מלון רמת אביב.

תגובות:

"שיך-מוניס"- שכונה שהייתה ליד רמת אביב. היום על השטח נמצאים מבני אוניברסיטת ת"א. אני גדלתי שם בשנים 1960-1972 בערך...

רחל ריינשטיין
rachelr@raanana.muni.il

=======================================================================

הכפר נכבש בטרם הכרזת המדינה וכל אנשיו ברחו ממנו. לשייח' מוניס כמו לכפרים: ג?מוסין וסלמה, הפנו את פליטי מלחמת העצמאות (ילידי הארץ) שביתם נהרס במלחמה, בעיקר משכונותיה הדרומיות של העיר ת?א ובעיקר משכונות נווה צדק ונווה שלום.
רק בתחילת שנות ה-50 החלו להגיע עולים מעירק וארצות המזרח, וכן ניצולי שואה ממזרח אירופה ואחרים. שייח' מוניס הפכה למעין מעברת עולים. ראש העיר המנוח מרדכי נמיר שינה את שמה לגבעת אביב...
עם החלטת העירייה להקים את אוניברסיטת ת?א במקום, החל שלב פינוי התושבים מהשכונה תמורת פיצוי כספי דל.
כיום על שרידי הכפר שייח' מוניס יושבות אוניברסיטת ת?א ושכונות המגורים של רמת אביב אפקה ושיכון ל'.

מאיר הלל
Hillel890@gmail.com

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

שכונת שיכון דן - רקע כללי

שיכון דן נוסד בשנת 1940 על ידי קואופרטיב "יד המעביר".

בשנת 1933 נרכשו קרקעות השכונה מידיו של השבט הבדואי אבו קישק באמצעות מתווכי הקרקעות האחים טייבר.
בשנת 1945 התאחדו קואופרטיב "יד המעביר" וחברת "איחוד רגב" לכדי קואופרטיב "דן" והקימו מוסך אוטובוסים גדול בקצה השכונה, סמוך לאתר "עשר טחנות" שעל גדות נחל הירקון.

בתחילה הייתה השכונה מרוחקת מאוד מתל אביב, ועל כן נוהלה עד סוף שנות ה-50 בידי הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה (אז כונתה בשם "הועדה הגלילית"), הכפופה למשרד הפנים. ב-1957 פורקה אגודת "יד המעביר", וקרקעותיה הועברו לבעלות העובדים.

עם התפשטותה שלתל אביב והקמתן של שכונות עבר הירקון בסוף שנות ה-60, הואץ קצב הפיתוח של השכונה.
מרבית הבתים שנבנו בשכונה היו בניינים נמוכים (6-8 דירות) ובתים צמודי קרקע. אופי הבנייה תאם את סגנון הבנייה בשכונות הצמודות לשיכון דן, צהלה ורמת החייל, שהתפתחו גם הן בתקופה זו. במקביל, הוקמו בשכונה בית הספר התיכון עירוני י"ד, שבט הצופים "דן" ומוסדות קהילתיים נוספים.

באמצע שנות ה-90, עם פינויו של מתחם תע"ש בלב השכונה, נבנו בניינים רבי קומות ומשכו לשכונה עוד מאות משפחות. הקרבה הגדולה למרכז העיר וכן השקט היחסי שמאפיין את השכונה הפכו אותה לאחת השכונות המבוקשות ביותר בתל אביב המאוכלסת בבני המעמד הבינוני-גבוה ומעלה.

זכרונות:

"...עד שנת 1963 היה בשיכון דן רק בי"ס יסודי, בי"ס "דן".
במקביל היו בשכונות הסמוכות (ישגב, רמת החייל, נוה-שרת וצהלה), גם כן רק בתי"ס יסודיים, בהם למדו התלמידים עד כיתה ח', ואחר-כך התפזרו לבתי"ס על-יסודיים בעיר.

עם כניסתה של רפורמת האינטגרציה לחינוך, והשינוי המבני, היה צורך בבניית חטיבת ביניים ובי"ס תיכון באיזור. בוגרי כיתות ו' מבתיה"ס השכונתיים, הופנו ללמוד את השנה הראשונה של חטיבת הביניים בביה"ס היסודי בנווה שרת.

משיכון דן היינו קומץ, 5 תלמידים בלבד!. נאלצנו לנסוע באוטובוס מהשיכון (כך קראנו לשכונה, כך היא נקראת עד היום בפינו, "בוגרי השכונה") לנווה-שרת.
ילדי נווה-שרת, לא קיבלו בברכה את הילדים "השבעים" שפלשו להם לבועה הנווה-שרתית. הם היו ממתינים לנו ליד תחנת האוטובוס ומפליאים בנו במכות...

בינתיים, את המבנה של בי"ס "דן" שיפצו, הוסיפו קרוואנים, ובכיתה ח', הועברנו כולנו ללמוד את השנה השנייה של חטיבת הביניים שם.
במקביל לשנת הלימודים, החלו לבנות מבנה נוסף על הגבעה הסמוכה לבי"ס "דן", מבנה שהפך אח"כ "התיכון".

אני גאה להיות בוגרת מחזור ראשון של תיכון עירוני יד', אחת מתוך 12 תלמידים בלבד אשר היו איתי במחזור...".

אביגיל בובה-ברויטמן
moyshb@netvision.net.il

===============================================================

"...בשכון דן היה גם קולנוע שנקרא "קולנוע מור". לנו בצהלה לא היה קולנע והיינו הולכים לשם לראות סרטים והופעות. היינו הולכים ברגל חוצים את "השדה", שדה בור שהפריד בין השכונות מטפסים על הגבעה יורדים מצד שני ומגעים לקולנוע. שם ראיתי את שלישיית גשר הירקון יוסי בנאי ורבקה מיכאלי.

אפשרות נוספת בשכונת רמת חייל היה קולנוע "רם" שגם מידי פעם הציג הופעות למשל הגשש החיוור שבתוכניתם הראשונה חצי אולם היה ריק!...".

דני בר
brdany@zahav.net.il

========================================================================= 

"...קולנוע "מור" היה באמת הקולנוע היחיד באזור. הקולנוע היה ברחוב תבואות הארץ, במקום בו נמצא כיום בניין משרדים. במרומי הגבעה, ליד הקולנוע היה גן שעשועים. בכל יום שלישי אחה"צ היינו הולכים לראות סרט בקולנוע, ואח"כ כמובן לגן השעשועים. קולנוע מור וגן השעשועים היו אבן שואבת לילדים ולמבוגרים של כל האזור...".

אביגיל בובה-ברויטמן
moyshb@netvision.net.il 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה

שכונת שיכון רסקו - רקע כללי

שיכון שהוקם בשנת 1947 (לפני מלחמת השחרור בסמוך לירקון באזור הידוע כיום כאזור יהודה המכבי ושיכוני הפועל המזרחי וסלע (סוף רחוב אבן גבירול).

למעשה הגבולות הטבעיים של האזור הזה היו שכונת אדמות ויס (כיום דרך חיפה / שדרות נמיר ממזרח); ככר היל או גבעת בית המטבחיים שפי שהיא נקראה אז ממערב (כיום רחוב יהושע בן נון); מצפון נהר הירקון; מדרום רחוב פנקס.

זכרונות:

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה

 שכונת שפירא - רקע כללי

שכונת שפ?‏ירא היא שכונה בדרום תל אביב, הקרויה על שמו של מאיר גצל שפירא, סוחר קרקעות ונדבן יהודי מדטרויט. השכונה נמצאת מדרום לתחנה המרכזית החדשה ודרך שלמה (סלמה) ותחומה על ידי דרך חיל השריון ונתיבי איילון ממזרח, דרך קיבוץ גלויות מדרום ושדרות הר ציון ממערב. מתגוררים בה כיום כ-8,500 תושבים. השכונה התאפיינה בבתים נמוכי קומה אך במרקם עירוני צפוף ואוכלוסייתה נחשבת חלשה במונחים סוציו-אקונומיים. מזה שנים רבות שבניה חדשה בשכונה היא בבתי דירות מודרניים של מספר קומות. 

שפירא, איש העלייה הרביעית, רכש בשנת 1924 חלקה בפרדסי אבו כביר, בין יפו לתל אביב, ותכנן לקרוא לשכונה על שמה של ביתו, נעמי-מרים שפירא.‏‏ שפירא הסתכסך באותה תקופה עם ראש העיר תל אביב דאז, מאיר דיזנגוף, על רקע קריאת רחוב על שמו ועל שם אשתו, סכסוך אשר הוביל לשמות יוצאי הדופן של סמטה פלונית וסמטה אלמונית. מחוץ לגבולות העיר יכול היה שפירא להקים את השכונה היהודית ללא התערבותו של דיזנגוף, וכן היה פטור מתשלומי המיסים הגבוהים שהיו נהוגים בעיר. בשכונה מכר שפירא מגרשים קטנים בשטח של רבע דונם.

 בימיה הראשונים השכונה גבלה ביישובים ערביים (הכפר אבו כביר, סכנאת חמאד וסכנאת אל אריינה) ובפרדסים. מדרום לשכונה שכן בית הקברות המוסלמי שייח' מוראד, הנמצא כיום בתחומה של השכונה. מול בית הקברות ניצב בעבר בית יצקר, בו התגורר הסופר יוסף חיים ברנר, וכיום ניצב במקום בית הנוער העובד והלומד. באזור היו אחוזות ובייארות, כגון "הבית האדום" שניצב כיום ברחוב ישראל מסלנט.

השכונה יושבה על ידי עולים ממקומות שונים בעולם, ואופייה ההטרוגני נשמר עד היום. תחילה הגיעו אליה פליטים יהודים שעזבו או גורשו מיפו לאחר מאורעות 1921. קבוצת העולים הראשונה שהשאירה את חותמה בשכונה הייתה של עולים מבוכרה, שנוכחותם בולטת במקום גם כיום. בשנות השלושים הגיעה לשכונה קבוצה גדולה של יהודים מסלוניקי שביוון. יהודים אלו הקימו בשכונה את בית הכנסת "בית תפילה", שזכה לשם "בית הכנסת של הקומוניסטים" משום שבו לא נגבו כספים ולא חולקו משכורות לנושאי תפקידים.

ב-1934 סופחה אבו כביר ליפו, והשכונה הייתה תחת שיפוטה עד 1948. בשנים שקדמו להקמת מדינת ישראל רבו החיכוכים והתקריות בין הערים והגבול הפך לחזית. מהפרדסים שסביב השכונה נורו יריות על בתיה, ועיריית יפו לא סיפקה שירותים מוניציפאליים נחוצים לתושבים. ועד השכונות העבריות שבשטח יפו, ובהן שכונת שפירא, פעל ללא לאות לסיפוח השכונות הדרומיות לתל אביב, אך יפו לא הסכימה להפריד שכונות אלו משטח שיפוטה. במכתב של הוועד המצומצם לשכונות העבריות אל הוועד הלאומי מה-1.11.1936, מבקשים העותרים סיוע בניתוק היחסים עם עיריית יפו, שכן, ככתוב:  "...הרבה סבל סבלנו במשך ששת חודשי הזוועות והפרעות, ועכשיו צפוי לנו סבל חדש, בהשתייכותנו באופן משפטי עדיין ליפו..."

כשנכשלו ניסיונות אלו עלתה הצעה להקים במקום מועצה מקומית שלא תהיה שייכת לתל אביב וגם לא ליפו‏‏. גם הצעה זו נדחתה, למורת רוחם של תושבי השכונה, שקבלו על כך שאינם מקבלים כל תמורה עבור כספי המיסים העירוניים שהם מעלים, הנה מנשר שפורסם בשכונה במהלך שנות השלושים:
"...‏עד מתי יתעללו בשכונתנו?: פרשת הניקיון בשטח שכונתנו, שהיא אחת ההוכחות הבולטות ביותר על חוסר יכולת ורצון טוב מצד עירית יפו לספק לנו את השירותים המינימאליים ביותר, טרם הסתיימה [...] האם תראה פעם עירית יפו שהיא באמת ראויה להיקרא עירייה ולה גם זכות מוסרית איזה שהיא לגבות מיסים? מפני שהשימוש ה א כ ז ר י הבלתי פוסק מצדה בסמכויות פורמאליות הנובעות מחוק שהוא נגד רצונם המאוחד של כל התושבים, יגמר פעם ולתמיד באם סבלנותנו תפקע. ועכשיו אנו מזהירים אותה קבל עם שהגיע מצב כזה ! ! ! לא נהיה סבילים ואדישים כלפי עול מתמיד ! ! !..."

עם החרפת העימות בין היהודים והערבים בארץ החלה לפעול בשכונה ההגנה, שהקימה בה תנועת נוער, ואנשי מחתרת מהאצ"ל והלח"י זכו בה למסתור ולמקום התארגנות.‏

שכונת שפק - רקע כללי

שכונת שפק נמצאת בסוף רחוב יהודה הלוי במפגש הרחובות מרמורק, אבן גבירול וקרליבך.
בזמן שלפני קום המדינה, השתרע בקטע שבין סוף רחוב יהודה הלוי ושרונה (כיום הקריה) ועד לכביש פתח תקוה במזרח שדה בר.

בבית שברחוב אבן גבירול פנת רחוב מרמורק (שהיה אז בית חד קומתי), דיממה למות ברכה פולד לאחר שנורתה על ידי חיילים בריטיים כאשר השתתפה בפעולת הסחה של ההגנה בניסיון להורדת מעפילים בחוף תל אביב. החיילים הבריטיים לא הגישו לה כל עזרה.

במלחמת העולם השנייה הפציצו מטוסים איטלקיים פעמיים את תל אביב, ובאחת ההפצצות הופצצו ברחוב מרמורק בתים בהם התנהל מוסד לנכים ( "בית אינוולידים" כפי שכונה אז ).

גדעון בירן
birang@bezeqint.net

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה

שכונת תל ברוך - רקע כללי

שכונת תל ברוך הינה שכונה יוקרתית שנוסדה בשנות ה - 50 וממוקמות בעברו הצפוני של נחל הירקון, בצפון-מזרח העיר תל אביב.
השכונה נקראת על שמו של מרדכי (מרקו) יוסף ברוך (1899 - 1872), פעיל ציוני שפעל באלג'יריה, בולגריה, מצרים ואיטליה.

השכונה מחולקת לשני חלקים:

'תל ברוך דרום' - חלקה הישן של תל ברוך, אשר 95% ממנו הינם בתים פרטיים.
חלק זה של תל ברוך יושב בשנות ה - 50 בעולים מבולגריה, ובשכונה אף פועל בית כנסת בנוסח בולגרי.

'תל ברוך צפון' - החלק החדש של השכונה אשר הוקם בסוף שנות ה - 90, למעלה מ - 70% מהבנייה בתל ברוך צפון הינה של בנייני מגורים בני 4 עד 8 קומות בצפיפות גבוהה, ושאר הבתים הינם בתים פרטיים.
קודם להקמת השכונה שכן במקום מחנה צבאי.

זכרונות:

"...הגעתי לתל ברוך בשנת 1955 משיכון הצ'כים הסמוך. גרתי ב"שכון הישן", ברחוב של בית ספר "אלחריזי", לעומת ה"שיכון החדש" שיושב ע"י עולים מבולגריה שהגיעו אחרי מלחמת העולם השנייה.

הייתה לנו ילדות קסומה. יחסי שכנות נהדרים, מוקפים שדות, בין היתר גם שדות נרקיסים, בהם נהננו להתבוסס במגפי הגומי שלנו.

אחד ה"מוסדות" החשובים בשכונה היה הקיוסק של מוני, שהיווה מרכז פעילות לתלמידים, לנהגי "דן" שישבו לנוח בו בין נסיעה לנסיעה ולעוברי אורח. בית הקולנוע שהוקם ב"שיכון החדש" הזכיר את "סינמה פרדיסו". ביקרנו בו בחבורות, לא פעם "התפלחנו", או עם המשפחה. בכניסה מכרו תורמוס בגביעים של נייר עיתון.

כשהקימו את גני התערוכה הסמוכים אהבנו מאד להסתובב שם וגם לשם "התפלחנו" לא פעם.

גרתי בשכונה עד שנת 1977...".

רחל אלימלך (ברכה לשעבר)
ellaeli@walla.co.il

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה

שכונת תל כביר (נווה עופר) - רקע כללי

השכונה הוקמה בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20, ונקראה "תל כביר". בשנת 1977 הוחלף שמה של השכונה מתל כביר לנווה עופר, על שמו של אברהם עופר, שר השיכון באותה התקופה, שהתאבד.

את המתנ"ס השכונתי הישן שפעל בצריפים מימי ראשית השכונה, החליף מרכז קהילתי. 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה

שכונת תל נורדאו - רקע כללי

השכונה נוסדה בשנת תרפ"ו 1926 בתל אביב.

השכונה הוקמה על תל בודד בחולות הלבנים, בשוליים הצפון-מערביים של העיר דאז.
קרקע השכונה השתרעה על שטח נרחב והשקיפה אל פני הים הפתוח לצד מערב, כשמצידה המזרחי שכונת נורדיה, בצפונה שכונת פועלים ב' ובדרומה כיכר מוגרבי. כמו שכונת נורדיה הגובלת בה שהוקמה שנים אחדות לפניה, היא נקראה על שמו של הפעיל הציוני והוגה הדעות מקס נורדאו.