חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 152 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   ?????? ????? ?÷?
+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא?י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   נוסטלגיה בצה?ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   ספריית יהודה דקל
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תעשייה עברית
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




הקיבוץ שלי

פרודהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

קיבוץ פרוד - רקע כללי

קיבוץ פרוד נמצא ליד העיר צפת.

מייסדי היישוב היו ניצולי השואה מהונגריה ומטרנסילבניה, חברי תנועת "דרור", שהעפילו ארצה באפריל 1947, והוכשרו בקיבוצים דפנה, עין חרוד ומעוז חיים.

ב-15 במאי 1949 עלו בני הגרעין על הקרקע סמוך לכפר הערבי אל-פארדיה שפונה מתושביו בפברואר אותה שנה. במהלך השנים הצטרפו לקיבוץ גרעין מצפון אפריקה, חברי תנועת 'דרור' מאורוגוואי ומארגנטינה וכן חברים בודדים.

בתחילה נקרא הקיבוץ "גרדוש", על שמו של מייסד גרעין מקימי הקיבוץ בהונגריה יוסף גרדוש (Gárdos), ממנהיגי תנועת "דרור-הבונים" בהונגריה. בהמשך שונה שמו ל"פרוד", בהתבסס על היישוב היהודי העתיק פרוד שהיה קיים במקום זה בתקופת התלמוד, ששמו השתמר בשם הערבי.




צאליםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ צאלים - רקע כללי

צאלים הוא קיבוץ במערב הנגב הצפוני, כ-12 קילומטר דרומית-מזרחית לצומת מגן.

הקיבוץ נוסד בינואר 1949 על ידי גרעיני תנועת נוער ממזרח אירופה ומצפון אפריקה, ושכנה בו מפקדת הגדוד השמיני של חטיבת הנגב במלחמת העצמאות.

ראשיתה של הקבוצה היה כשגרעין מיוצאי הונגריה החזיק בה כבהיאחזות.
בשלהי מלחמת העצמאות עברו אנשיו צפונה וייסדו את קיבוץ כפר החורש.
היישוב הנוכחי הוקם בינואר 1949 בידי ניצולי שואה ממזרח אירופה וגרעינים מצפון אפריקה ומישראל.




צובההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ צובה - רקע כללי

הקיבוץ ממוקם בפרוזדור ירושלים, ליד מבשרת ציון.

הקיבוץ הוקם בחג שמחת תורה ה'תש"ט, ה-19 באוקטובר 1948 על ידי חיילים משוחררים יוצאי הפלמ"ח שלחמו באזור זה לפתיחת הדרך לירושלים במלחמת העצמאות.

המקימים, כיוצאי הפלמ"ח, רצו לקרוא לקיבוץ בשם "משגב פלמ"ח" אך הוועדה לקביעת שמות יישובים ואתרים סרבה, ודרשה לשמר את שם המקום העתיק. כפשרה נבחר השם "פלמ"ח צובה".

 

שפת קיבוץ צובה

  • הצריף - חדר האוכל הישן, ששופץ והפך לבית תרבות.
  • צריף ראשונים - הצריף ששימש בראשית הקיבוץ כספריה וחדר קריאה. ב- 1996 הוכרז הצריף כמבנה לשימור, המיועד להפוך למוזיאון (בינתיים משמש כחדר מוזיקה).
  • קיפצובה - מלון צובה.

עוד על שפת הקיבוץ - ראו כאן




צרעההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ צרעה - רקע כללי

צרעה הוא קיבוץ הנמצא בקרבת העיר בית שמש.

הגרעין המייסד של צרעה היו חברי הכשרות "התנועה המאוחדת", דגניה ב', כפר בלום ועין גב, ששירתו בחטיבות הפלמ"ח במלחמת יום העצמאות והתארגנו כגרעין להתיישבות.
חברי ההכשרות שהיו ירושלמים ברובם, ומוצאם היווה אחד הגורמים לקביעת מקום ההתיישבות באזור זה, הפרוזדור לירושלים.

נקודת ההתיישבות
הראשונה היתה במקומו של הכפר הערבי הנטוש, סרעה.
הישוב החדש התמקם במרומי ההר, על הגבעה השלטת על הדרך לירושלים וצופה, מן העבר השני, אל עמק שורק.
העלייה על הקרקע היתה
ב- 7.12.48 (ה' בכסלו תש"ט), יום חנוכת "כביש הגבורה"-קטע הכביש לירושלים בין צומת נחשון לצומת שמשון, שבא להחליף את "דרך בורמה", שהיתה הקשר לירושלים מאז נפרץ המצור על העיר במהלך מלחמת העצמאות.
כביש זה היה קטע מן הדרך הראשית לירושלים עד למלחמת ששת הימים, שלאחריה נסלל הכביש הראשי בתוואי סמוך לתוואי הישן שמלפני מלחמת העצמאות.

במקום ההתיישבות הראשון שכנה צרעה, כאמור, באזור הכפר הנטוש סרעה, ובית השייך' של הכפר סרעה אף היה בשימוש על ידי המתיישבים בתקופת הישיבה בנקודה זו.
שנה וחצי לאחר
העלייה על הקרקע החל המעבר אל נקודת הקבע בעמק נחל שורק, סמוך לאפיק הנחל. לקראת אמצע שנת 1951 הסתיים המעבר.

בשנים הראשונות עבדו החברים בעיקר בעבודות חוץ, שעיקרן שיקום תשתיות באזור, שנהרסו במלחמת העצמאות (שיקום מסילת הברזל והכביש מצומת שער הגיא לבית גוברין), במחצבה ובבניין, וכן כשכירים בקיבוצים ותיקים (בבית ההבראה של קריית ענבים, מעלה החמישה וגבעת ברנר). בצד עבודות אלה, היו כמובן, ענפי השירות במקום והתחלות ראשונות ומצומצמות של ענפי החי במשק ופיתוח ענפי השדה והמטע (דיר, לול, רפת, גן-ירק וכד'), שהתפתחותם והתרחבותם החלה לאחר המעבר לנקודה החדשה.

בצד ההתחלות הראשונות בשטח המשקי החל החיפוש אחר גרעינים להשלמה, לצורך גיוון והרחבת החברה שהתרכזה במקום. במהלך חיפושים נוצר הקשר עם גרעין "אפיקים" של תנועת "הבונים" מדרום אפריקה, שהצטרף לצרעה במחצית שנת 1950. השלמות של גרעינים תנועתיים בשנים הבאות ביססו והרחיבו את המרכיבים הראשונים של צרעה.
לאחר שתהליך ההשלמה ע"י הגרעינים התנועתיים נפסק, נמשכה קליטת משפחות ובודדים, קליטה הנמשכת עד עצם היום הזה, אך במינון מצומצם ביותר- אם בשל מחסור במקורות פרנסה ובעיקר בשל מחסור בשיכון.

 

שפת קיבוץ צרעה

  • העץ הבודד - עץ יחיד בשדה הפתוח ליד הוואדי, יעד לטיולים ומקום מפגש.
  • כוס מטפלת - ספל זכוכית בעל ידית.
  • מיידלע - שיר שהושר לבנות המשק ביום חתונתן.
  • פונדק - המועדון לחבר.
  • פרונקל - כינוי לגבעה מעל הקיבוץ.
  • צרעטרון - חבורת זמר ששרה בחגים ובחתונות.
  • קרמבו - מעדן גבינה לבנה, סוכר וקקאו.

עוד על שפת הקיבוץ - ראו כאן




קבוצת יבנההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קבוצת יבנה - רקע כללי

קבוצת יבנה הנמצאת בתחומי מועצה אזורית חבל יבנה, נחשבת ל"אם הקבוצות הדתיות".

הקיבוץ נוסד בשנת 1931 ליד פתח תקווה, ונקרא אז "קיבוץ רודגס" ע"ש חוות ההכשרה בגרמניה בה עשו חברי גרעין המייסדים את הכשרתם לקראת עלייתם ארצה.
לאחר עשר שנים בנקודה הזמנית, בחורף של שנת תש"א (1940-1941), קיבלו חברי הקיבוץ "משבצת קרקע" בשפלת החוף, והקיבוץ עלה על הקרקע במקומו הנוכחי, ונקרא בשמו ? "קבוצת יבנה".

הקיבוץ נחשב כיום לאחד הקיבוצים המבוססים מבחינה כלכלית.




קבוצת כנרתהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קבוצת כנרת - רקע כללי

קבוצת כנרת נמצאת בין המושבה כנרת ובין דגניה.

ייסוד קבוצת כנרת נקשר ל"שלישיית היחד": בנציון ישראלי, נח נפתולסקי ומאיר רוטברג.

בחצר כנרת התגבשה קבוצה שהאידיאולוגיה שלה הייתה להיות "קבוצת כיבוש עבודה" ולאו דווקא להקים התיישבות קבע. הקבוצה נדדה מחצר כנרת לסג'רה ולכפר אוריה. הקבוצה תכננה לעלות לחורן, אשר ברמת הגולן, ובשנת 1913 (תרע"ד) נענו לקריאת ד"ר ארתור רופין, מנהל המשרד הארצישראלי, לחזור לחצר כנרת ולקחת עליהם את ניהול ותפעול החווה מידי אליעזר יפה, נציג קבוצת "הפועל הצעיר", אשר ניהלה את החווה במשך שנה אחת. תאריך זה, ב' בחשוון תרע"ד, נחשב ליום ייסוד קבוצת כנרת.

בשנת 1922 בעקבות משבר שנבע מעזיבת קבוצת חברים גדולה ליישב את עין חרוד, פנו הנותרים בחצר כנרת לקבוצת עבודה שישבה על הר כנרת בשם "קבוצת וילנא", בבקשה להצטרף לקבוצה שנשארה בחצר. הקבוצה גדלה, נולדו ילדים, והמקום היה צר מלהכיל את הקבוצה.

בשנת 1929 עברו חברי הקבוצה להתיישבות של קבע על גבעה כשני ק"מ דרומית לחצר כנרת וכקילומטר מערבית לבית המוטור, ובנקודה זו נמצא קיבוץ כנרת עד היום.

ממזרח לקבוצה שוכן בית הקברות כנרת, שבו נטמנו אחדים ממנהיגי תנועת העבודה: ברל כצנלסון, נחמן סירקין, רחל המשוררת, דב בר בורוכוב ואברהם הרצפלד. נעמי שמר, שנולדה בקבוצת כנרת, נטמנה אף היא בבית הקברות של הקבוצה.

 

זכרונות:

הקציצות של כנרת
"...
סביב הקציצות של כנרת פיתחנו ונפחנו אגדות ישנות והמצאנו חדשות משלנו.
טעמם בפינו היה איום. ויחד עם זאת היה טוב בהרבה מריחם. האגדה מספרת שאחרי העיכול, יכולים היו הגזים שנפלטו מגופו של אדם בודד לעשות חור בשכבת האוזון. את צורתן הביצתית, כך סברנו, קבלו מביתי-השחי של המבשלות. היינו מדמיינים אותן לוקחות גוש ב??ל?יל?ה, שמות תחת בית-השחי שלהן, לוחצות לחיצה אחת ומניחות בתבנית הנירוסטה הענקית. אחוז הבשר בבלילה היה תמיד נמוך בהרבה מאחוז פירורי הלחם, הירקות ושאר המרכיבים. אחד מהם, כך היינו בטוחים מניתוח מעמיק, היה 'דובוני-אף'.
 
אולם הייתה לקציצות של כנרת גם סגולה ייחודית, חשובה - כמעט מיסטית. האגדה הכנרתית מספרת שהקציצות של הבישול עושות לבנות חזה גדול ולבנים חזה שעיר.  ומכיוון שידענו בודאות, ממעקבים שניהלנו, שגיל ההתבגרות הולך וקרב וראוי שנכין את עצמנו לקראתו ברצינות. החלטנו עם כל הקושי, לעשות את הבלתי נמנע ולהתחיל לאכול אותן כמיטב המסורת. עצמנו עיניים, סתמנו ת'אף ובלענו קציצה אחת ביום, מלאה בהסוואת קטשופ, כפי שבולעים כדור אקמול.
וזה עבד! התוצאות הופיעו כבר לאחר מספר שבועות. רובנו, בנות ובנים, עמדנו בציפיות ואף יתרה מזאת. בוקר, בוקר עמדנו כל אחת ואחד אל מול המראה בחדרינו ובדקנו בדקדוק את קצב הצמיחה המרשים.
אולם היה גם צד אפל. כזה שלא היו מדברים עליו במשק ואם היו מדברים, אז אך ורק בשקט. לעתים, כפי הנראה, נפלה טעות טרגית במתכון הסודי של הבלילה ואפקט הקציצות עבד על מחזורים שלמים של נערות ונערים בצורה ההפוכה. חזה גדול ואמהי לבנים ושעיר וצפוף לבנות. טרגדיה של ממש. בכייה לדורות!..".

רועי רימשון
מתוך אתר "זמן קיבוץ חדר אוכל כמשל"




קבוצת שילרהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ קבוצת שילר - רקע כללי

קבוצת שילר הינו השם המקובל של קיבוץ גן שלמה, הנמצא באזור השפלה ליד רחובות.

היישוב הוקם כ"קבוצה" בשנת 1927 על ידי עולים אקדמאים מלבוב וגליציה. הם עברו קודם במשך שנתיים הכשרה חקלאית בקרית ענבים.
במשך השנים, כולל בשנים שלאחר השואה, הצטרפו לקבוצה עולים מארצות רבות. פותחו בה ענפי חקלאות רבים - כולל גידול דגן, פרי הדר, אבוקדו, בננות, וענף גידול הבקר והעופות.
.




קדמההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

קיבוץ קדמה - רקע כללי

 

 

קיבוץ קדמה נוסד בנתניה בשנת 1939 באזור שכונת בן ציון.

 

 

מייסדי קדמה היו חברי הכשרה של הנוער העובד וחניכי חברת נוער מגרמניה, שעם הזמן הצטרפו חברים נוספים. הקבוצה גדלה ועברה למחנה חדש בסמוך לבית יצחק, שם הקימו משק חקלאי.

חברי הקיבוץ נקראו להשתתף במבצע התיישבות 11 הנקודות בנגב. במוצאי יום הכיפורים תש"ז יצאה מכפר מנחם קבוצת חלוץ מחברי קדמה והתיישבה באדמות תל תורמוס. המתיישבים בנו צריפי מגורים, בריכת מים, גדר בטחון והחלו להקים משק חקלאי.

כאשר עברו כל חברי המחנה שבנתניה לנגב, הועמדו לרשות הקיבוץ אדמות נוספות ותקציבי פיתוח.
אולם, שנים של בצורת וניסיונות כושלים בענפי משק שונים גרמו לקשיים כלכליים, והקיבוץ סבל מבעיות חברתיות, מתחלופה גדולה של חברים ומעזיבות רבות.
בשנת 1962 עשרים ושניים החברים האחרונים איבדו תקווה בנוגע לעתידו של המקום והחליטו לעזוב.
הקיבוץ התפרק ואדמותיו חולקו בין הישובים השכנים.

בשנת 1979 הוקם במקום כפר נוער.




קריית ענביםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ קריית ענבים - רקע כללי

קריית ענבים הוא הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ישראל באזור ההר, ונמצא בסמיכות לאבו גוש.

קרית ענבים נוסדה על אדמות ד??יל?ב? (עין חמד של היום) כאלפיים דונם באיזור עין חמד על כביש ירושלים. האדמות נרכשו בשנים 1913 ? 1914 מהאפנדי של אבו גוש על ידי "החברה להכשרת הישוב" בראשות ד"ר רופין.

למקום נשלחו בתחילה אנשי עליה השנייה אשר נאלצו לעזוב עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1920 עברה האדמה לרשות "הקרן הקיימת לישראל" ובפסח שנה זו עלו לכאן חברי "קואופרטיב ארץ ישראל". הקואופרטיב היה איחוד שתי קבוצות מאוקרינה: "ארץ ישראל" מפר?לוקי וקבוצת "למתנדבים בעם" מקמניץ-פודולסק.

ששת החלוצים הראשונים (ביניהם בחורה אחת) יהודה לביטוב, אברהם ליכטרוב (בן-נריה), זיתה גולשטיין, שלום קאושנסקי, והאחים עזריה ואברהם ברכר (קריתי) עלו ארצה באוניה רוסלאן. הסתדרו בדילב והחלו בהקמת יישוב קבע.

לקבוצה הקטנה צורפו פועלים ותיקים שתפקידם היה להדריך את החדשים. קבוצות אלו נקראו דילב א, ב ,ג, ד, ה אך הם עזבו עם הזמן ויסדו ישובים חדשים והשם הוחלף לקרית ענבים (המקור "קרית אל ענב") אחד הכינויים העתיקים של אבו גוש.

חנה קליין
ארכיון קיבוץ קריית ענבים




ראש הנקרההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ ראש הנקרה - רקע כללי

ראש הנקרה או כפר ראש הנקרה הוא קיבוץ הנמצא מצפון לעיר נהריה.

בתום מלחמת השחרור התארגנו שתי קבוצות של לוחמים משוחררים, קבוצה של חניכי עליית הנוער מחניתה יחד עם הכשרת "אבוקה" של הפלמ"ח לשם הקמת יישוב חדש.

הקיבוץ הוקם ב-6 בינואר 1949 ועבר למיקום הקבע שלו ב-1 באוקטובר 1950.

 

שפת קיבוץ ראש הנקרה

  • אווירון - אחד מבתי הילדים (ע"פ צורתו).
  • בנייני הטבק - בניינים ששימשו לייבוש עלי טבק בראשית הקיבוץ.
  • ואדוז - חממות ומשתלה.
  • שטיל - אפס רוח על הים (מהז'רגון הימי).

עוד על שפת הקיבוץ - ראו כאן




רבדיםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ רבדים - רקע כללי

קיבוץ רבדים נמצא כחמישה ק"מ מדרום-מזרח לגדרה.

קיבוץ רבדים הוקם ב-14 בפברואר 1947 בגוש עציון על ידי חברי השומר הצעיר, ונפל בידי הירדנים, יחד עם שאר יישובי גוש עציון, ב-14 במאי 1948, וחבריו נפלו בשבי הירדני.

הקיבוץ נוסד מחדש במקומו הנוכחי ב-28 בנובמבר 1948 על אדמות כפר ערבי נטוש, בידי אחדים מחברי קיבוץ רבדים שלא נפלו בשבי. אליהם הצטרפו מאוחר יותר החברים שחזרו מהשבי.




רביביםהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ רביבים - רקע כללי

קיבוץ רביבים ממוקם במועצה אזורית רמת נגב, בין באר שבע למצפה רמון.

בשנת 1938 הוקמה קבוצת 'רביבים' בראשון לציון, על ידי צעירים מגרמניה, מאיטליה ומאוסטריה חברי תנועת הנוער העובד, שהתחנכו בקיבוץ גבעת ברנר.
הקיבוץ עלה לקרקע ב-7 ביולי 1943, כאחד משלושת המצפים בנגב. מדיניות הספר הלבן באותה תקופה לא איפשרה הקמת יישובים יהודיים בנגב, ולכן הוקמו המצפים תחת מסווה של תחנות מחקר חקלאיות.

כשהוקם, היה היישוב היהודי הדרומי ביותר בארץ ישראל. בעקבות הקמתו, נכלל הנגב בתוכנית החלוקה של ועדת פיל, ובעקבות זאת בהחלטת האו"ם על חלוקת הארץ.

במלחמת העצמאות היה הקיבוץ נתון תחת מצור מצרי, אך חברי הקיבוץ בסיוע לוחמי הפלמ"ח הצליחו להדוף את הכוחות המצריים לאחר קרבות קשים והפצצה של חיל האוויר המצרי על הנקודה שגרמה להרס רב. לאחר המלחמה הגיעו לקיבוץ הכשרות מעוז א' וב' שהוסיפו לו חיות וחיוניות רבה. אולם הקיבוץ היה במשבר קשה עד הגעת צינור המים המתוקים קו ירקון נגב למשק בשנת 1956.




רגבים.הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע למושג זה


קיבוץ רגבים - רקע כללי

רגבים הוא קיבוץ באזור הצפון ליד אום אל-פאחם.

היישוב הוקם בשנת 1947 על ידי עולים מצפון אפריקה ואיטליה שהיו חברים בתנועת "הבונים דרור". החברים שעלו מצפון אפריקה עברו הכשרה בקיבוצים בית אורן ובית השיטה. החברים שעלו מאיטליה עברו הכשרה בקיבוצים גבעת ברנר ודגניה א'. הקבוצה עברה השתלמות בכפר סבא ועלתה להתיישבות באזור בקרבת קיבוץ גלעד.

ב-1949 עבר הקיבוץ לאתר הקבע שלו.




רוחמההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה


קיבוץ רוחמה - רקע כללי

רוחמה הוא קיבוץ בדרום הארץ כ - 10 ק"מ מזרחית לעיר שדרות.

רוחמה נוסדה בשנת 1911, על ידי אגודת "שארית ישראל" ממוסקבה - יישוב יהודי ראשון בנגב בעת החדשה.

במלחמת העולם הראשונה התחוללו קרבות עזים בסביבות רוחמה שגרמו להחרבת המשק. היישוב ננטש ונבזז על ידי בדווים תושבי הסביבה. לאחר המלחמה חזרו התושבים לרוחמה ושיקמו אותה אך נאלצו לנטוש שוב במאורעות תרפ"ט (1929).
נסיון נוסף ליישב את רוחמה היה בשנת 1932. במקום התיישבה קבוצת פועלים, הקימה משק ונטעה פרדס. במאורעות 1936 - 1939 נעזבה רוחמה בשלישית , בתיה נהרסו ומטעיה נעקרו.

ב-1 בדצמבר 1943 עלה לקרקע קיבוץ השומר הצעיר, ראשיתו של היישוב הנוכחי. במלחמת העצמאות שימש המקום בסיס מרכזי של חטיבת הנגב.

 

שפת קיבוץ רוחמה

  • הר העוגה - גבעונת קטנה בחורשת האורנים.
  • הרי המכשפה - בתרונות רוחמה.
  • 90 מעלות - הצומת לפני הקיבוץ.

עוד על שפת הקיבוץ - ראו כאן




רמות מנשההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

קיבוץ רמות מנשה - רקע כללי

רמות מנשה הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השוכן ברמת מנשה.

היישוב הוקם בשנת 1948 כמשלט במהלך מלחמת העצמאות. תהליך העלייה לקרקע היה הדרגתי, שכן תחילה ישב הקיבוץ על משלט סמוך ורק כעבור זמן עבר למקומו הנוכחי.

מייסדי הקיבוץ היו חברי השומר הצעיר מפולין - יוצאי השואה ומשארית הפליטה. הקבוצה עלתה דרך איטליה בעלייה ב' והגיעו לארץ ישראל ב-18 במאי 1946. בארץ זו נקלטו כגרעין הכשרה בקיבוצים עין השופט ודליה, ועלו לקרקע כקיבוץ ב-29 ביולי 1948. מספר החברים באותו יום היה 64.
העבודות הראשונות כללו סיקול, ייעור, עבודות חוץ ופיטרול באזור. תנאי הקיום היו קשים: מגורים באוהלים, בצריפים, בלי מים ובלי חשמל. בנובמבר 1948 אומץ השם רמות מנשה. באותה שנה הצטרפו עוד שתי קבוצות.

בשנת 1950 התאחד קיבוץ רמות מנשה עם גרעין "קידמה" של יוצאי אורוגוואי וצ'ילה. מכאן התחילה ההתפתחות לקראת קיבוץ גדול, קולט ויציב. בשנת 1955 הגיעו עוד 23 חברים מאורוגוואי וב-1962 הצטרפו חברי קבוצת חברת נוער "עשת" - סך הכול 31 חברים. במשך השנים הצטרפו קבוצות וחברות נוער נוספות וב-1968 הגיע גרעין "מרדכי אנילביץ'" מאורוגוואי. ב-1972 התחילו להיקלט ראשוני בני הקיבוץ. מאז ועד היום הקיבוץ גדל הודות הצטרפותם לחברות של בודדים ושל משפחות מישראל ומחו"ל (ארגנטינה, ברזיל, אורוגוואי, ועוד).

בעקבות תהליך ההפרטה שהחל לפני כמה שנים, גרים בקיבוץ גם שוכרי דירות. הקיבוץ הקים לידו שכונת הרחבה קהילתית ובה 138 משפחות של תושבים שאינם חברי הקיבוץ.

בשנות ה-80 נקלע הקיבוץ למצוקה כלכלית ממנה התקשה להיחלץ. רק בסוף שנות ה-90 החל השינוי לטובה. ענפים מפסידים נסגרו: הצאן חוסל סופית, מתקני הלול נמסרו ליזמים פרטיים; הקיבוץ הקים מפעל למוצרים כימיים, אך בגלל בעיות של חוסר הון נאלץ למכרו למשקיעים אחרים. נוסף על כך, מועדון הלילה "הטרמינל", זכה להצלחה רבה והביא לעלייה נכבדת ברמת ההכנסות של הקיבוץ.

לקראת סוף שנות ה-90, לאחר דיונים ממושכים, החליטו חברי הקיבוץ על שינוי יסודי באורחות החיים: במקום התקציב השוויוני הונהג שכר דיפרנציאלי והעזרה ההדדית הושתתה על מודל הקרוי רשת ביטחון. לאחר החתימה על הסדר הבנקים השתפר מצבו של הקיבוץ לבלי הכר.כ יום ברמות מנשה יש הרחבה גדולה,יש שיוך נכסים,וחזרה גדולה של בני קיבוץ וזאת עקב כל השינויים שהקיבוץ עבר. לקיבוץ מפעל רווחי בשותפות קיבוץ דליה שנקרא "ארד",למפעל עוד סניפים קטנים שנותנים תעסוקה לחברים היותר ותיקים,וכן רוב חברי הקיבוץ עובדים בחוץ בעבודות שונות.









 
?????? ????? ?? ????????
??????? - ?????? - ??????? - ?????? ?????? - ??????? ??????


??? ?? ?? ???? ??????, ?????, ?????? ????, ?????? ??????? ????? ???? ?? ????? ?????????"???? ????" ???? ????????



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.