חיפוש:   בכל האתר  בשמות הערכים  בקרדיטים     חפש  |  חיפוש תמונות בנושא:   חפש
   מפת האתר  |   כרגע באתר: 163 מבקרים   |  כניסה לדף האישי    
עורך: דייויד סלע
דבר העורך כתבו לעורך
| עמוד הבית | מי אנחנו | מרכז מידע לגולש | על נוסטלגיה ורטרו | קרדיטים | צרו קשר | גולשים כותבים
 

+   ?????? ????? ?÷?
+   אביזרים וחפצים
+   אוספים ותחביבים
+   אז - וכעת
+   אירועים ושנים
+   ארכיון האישים
+   ארכיון הוידאו
+   ארכיון הכרזות
+   ארכיון המצגות
+   ארכיון הקול
+   אתרי נוסטלגיה
+   בידור ופנאי
+   בקיבוץ
+   בריאות, טיפוח וניקיון
+   בשכונה
+   בתים ומבנים מספרים
+   גלויות בולים וסמלים
+   דירה ובניין
+   היום בהיסטוריה
+   המקום בו גרנו
+   העפלה ועליות לא?י
+   חג ומועד
+   טלוויזיה ורדיו
+   ילדות נשכחת
+   לבוש אופנה והנעלה
+   מוזיקה שיר וזמר
+   מזון ומשקה
+   משחקים וצעצועים
+   נוסטלגיה בצה?ל
+   ספורט
+   ספרות נוסטלגית
+   ספריית יהודה דקל
+   עבודה ומלאכה
+   פוליטיקה ובחירות
+   רדיו נוסטלגיה
+   רכב ותחבורה
+   רשת חברתית
+   שונות
+   שירותי גולש
+   שפה עברית
+   תיאטרון עברי
+   תעשייה עברית
+   תקשורת מדיה ופרסום

האתר מוקדש לזכרו של
 יוסי פשרמן (פשי) ז"ל
2003 – 1954

מעל ל - 1100
סרטוני וידאו נוסטלגיים
בארכיון הוידאו שבאתר

יום העצמאות ה-7
 

הצוללת דקר
 

תל אביב הקטנה
 
 




מושבות

באר טוביה.הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

ראה ערך באר טוביה בפרק המושב שלי.




בית גןהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

מושבת בית וגן - רקע כללי

בית-גן, מושבה חקלאית לשעבר. ממוקמת דרומית מערבית לטבריה, על כביש 767 מכפר תבור למושבה כנרת, סמוכה למושבה יבנאל. צורפה למועצה המקומית יבנאל בשנת 1953.

בית-גן הוקמה על ידי נציג יק"א בגליל חיים מרגליות ק?ל?ו?ר?יס?ק?י בשנת 1903במסגרת הקמת שבע מושבות בגליל התחתון בשנים 1902 - 1903: כנרת, על חוף ים כנרת, "מ?ל?ח?מ?י??ה", לימים מנחמיה, על גדות הירדן מערבה, יבנאל, כפר תבור למרגלות הר תבור בפתח עמק יזרעאל, המושבה סג'רה, ליד החווה שבנה קודם לכן ומצפה ליד דרך טבריה - נצרת.

שבע המושבות נבנו תוך זמן קצר. התכנון היה כי יתפרנסו מהפלחה. לכן החלקה שהוקצבה לכל מתיישב הייתה גדולה, כל מתיישב קיבל 300 דונם קרקע לזריעה, מגרש גדול לבנייה, בית, אורווה, משק חי וציוד חקלאי.

בתום מלחמת העולם הראשונה הגיעו לבית-גן כ-50 חברי תנועת השומר הצעיר מגליציה שעלו באוניה "קארנוליה". מתוך קבוצה זו עלו 27 לביתניה עילית ויתרתם הצטרפו לגדוד שומריה של השומר הצעיר בכביש חיפה-ג'דה.

בשנות ה-20 נעשו בבית-גן וביבנאל הסמוכה ניסיונות בגידול טבק. הענף עתיר העבודה הביא למקום כמה קבוצות שעמדו לפני התיישבות הקבע שלהן, ביניהן "קיבוץ השומר הצעיר ס.ס.ס.ר." (לימים אפיקים), קבוצת השרון וקבוצת "משמר" (לימים משמר השרון). כעבור שנים אחדות נכשל גידול הטבק והופסק.




בני יהודההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 


מושבת בני יהודה - רקע כללי

בני יהודה הייתה מושבה בדרום רמת הגולן שהתקיימה בשנים 1886-1920.

בשנת 1886 הוקמה המושבה על ידי אגודת "בני יהודה" בה היו חברים יהודים חרדים מצפת ומטבריה. חברי האגודה רכשו מתושבי הכפר ביר א-שקום אדמות בסיועו של לורנס אוליפנט, במטרה להקים מושבה חקלאית.

באותה תקופה הקימו אנשי היישוב הישן בארץ ישראל גם את המושבות ראש פינה, מוצא ופתח תקווה, אולם בני יהודה הייתה שונה מהם בכך שהייתה רחוקה הרבה יותר מערים קיימות. במהלך שנות קיומה קיבלה המושבה תמיכה מוגבלת מאוד מהברון רוטשילד, ומאוחר יותר גם מתנועת יק"א, תנועת חובבי ציון הלונדונית (עד 1902), וחברת עזרה הגרמנית (החל מ-1902).

לאורך שנות קיומה סבלו מתיישבי בני-יהודה מתנאים קשים במקום: תנאי מזג האוויר, ריחוק מיישובים יהודיים, קשיי תחבורה, והעדר מוסדות חינוך הילדים; על כן, נטשו אותו. ב-1890 ניסו עשר משפחות לשוב למושבה, אך הן שבו לצפת תוך זמן קצר. קבוצה נוספת, אף בה עשר משפחות, הגיעה לאתר ב-1898. ארבע מהמשפחות נטשו תוך זמן קצר, וחמש משפחות נוספות נותרו במקום עד 1913. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 נשארו במושבה רק שלוש משפחות. בשנת 1920 נשארה במושבה רק משפחה אחת, משפחת ברנשטיין.

במאורעות תר"פ 1920 רצח שכן ערבי את אם משפחת ברנשטיין פרומא ואת אחד הבנים, ובעקבות כך עזב הבן שנותר שרגא את בני יהודה.

בשנת 1972 הוקם יישוב קהילתי כשני קילומטרים מזרחה ממקום המושבה ההיסטורית, ונקרא בשם בני יהודה המנציח את שמה.




בנימינההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 


מושבת בנימינה - רקע כללי

 

בנימינה היא מושבה למרגלות רמות מנשה, דרומית לזכרון יעקב, מזרחית לאור עקיבא וצפונית לפרדס חנה.

 

 

בנימינה נוסדה בידי בנים של עולי העלייה הראשונה שהתיישבו בה ב-1922. לאחר מלחמת העולם הראשונה הצטרפו קבוצות רבות למקום והוא גדל במהירות. בנוסף הגיעו אל האזור קבוצות עבודה כגון קבוצת מנורה בהנהגת גרשון שץ לעבודה בייבוש ביצות כבארה.

אדמת היישוב נרכשה מידי פיק"א, והייתה בהתחלה ישוב חקלאי. פקידות הברון רוטשילד, שהביאה את המתיישבים הראשונים לבנימינה, הביאה גם משפחות יוצאי גאורגיה, לסייע בחקלאות, ובתעשיית הבשמים. אולם כיום חלק גדול מתושביה עובדים בגוש דן ומנצלים את הרכבת שמחברת אותה לשם.

בשנת 2003 אוחדו הרשויות המקומיות בנימינה וגבעת עדה לכדי מועצה מקומית אחת.

 

 

 


לצפיה בכל התגובות - לחצו כאן

 

בקרו בעמוד הפייסבוק של אתר נוסטלגיה אונליין




בת שלמההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.


מושבת בת שלמה - רקע כללי

בת שלמה נמצאת ברמות מנשה בשוליו הדרומיים של הר הכרמל, בקרבת המושבות זכרון יעקב ובנימינה.

 

המושבה הוקמה בשנת 1889 במימון הברון רוטשילד כמושבת-בת במסגרת תכנית התיישבות אזורית חלוצית מסוגה - מושבה קטנה ובה כשני תריסרי מתיישבים, הנמצאת במרחק הליכה מזכרון יעקב, המספקת לה את השירותים הנדרשים. בשנת 1949 היו בה רק 17 משפחות שמנו סך הכל 70 נפש.

ברחוב היחיד והקצר (שהיה), אפשר לראות בתי מגורים עטורי גגות משופעים שנועדו לצמד משפחות, וחצרות עם כלים ומבני אחסון ומלאכה מימי בראשית.
בית-המרחץ הקטנטן שבפתח הישוב, אשר שימש לעיתים ככיתת-לימוד. בית-הכנסת ובו עזרת נשים ואולם מעוטר. בית-ספר ולו חצר פנימית עטורת צומח, שבו לימד מורה אחד שמונה כיתות במקביל. בית פקידות הברון. כל אלה משולבים במרקם היישובי, העטור חומת הגנה ועמדות שמירה מקוריות מימי המאורעות בשנות השלושים.

כיום היישוב מורכב מהמושבה הוותיקה ומהמושב שהוקם כהרחבה בשנת 1950 על ידי עולים מפולין, הונגריה וטרנסילבניה.

מושב בת שלמה משויך כיום למועצה האזורית חוף הכרמל וחלקו הדרומי (רחוב המושבה) מוכרז שטח לשימור. במושב, התושבים מתפרנסים מחקלאות מטעי נשירים, שסק ומרעה בקר, אך כיום רובם בעלי מקצועות חופשיים.




גבעת עדההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 


מושבת גבעת עדה - רקע כללי

 

גבעת עדה ממוקמת כ-5 ק"מ מזרחית לבנימינה.

 

גבעת עדה הוקמה ב-1903 ונקראה על שם אשתו של הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד עדלאידה (עדה).

המושבה הוקמה על ידי שמונה משפחות, בעיקר בני זכרון יעקב. כלכלת המושבה התבססה בעיקר על חקלאות, כאשר לענבי היין היה חלק נכבד בה.

בשנים האחרונות נמצאת גבעת עדה בתנופה של בניה. אוכלוסייה חדשה, חלקה הגדול משפחות צעירות, מצטרפת לישוב ומרחיבה את אזורי המגורים שלו.

לגבעת-עדה מקום של כבוד בתולדות הציונות ובניית היישוב היהודי בארץ ישראל. שנים רבות הייתה גבעת-עדה אי-בודד של התיישבות יהודית בלב שטח שנשלט על ידי יישובים ערביים. גבעת-עדה סבלה רבות מפרעות הכנופיות הערביות בתקופת המאורעות, ובעיקר בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. זכורים במיוחד שני מאורעות קשים בהיסטוריה של גבעת עדה: פריצת כנופיות ערביות לתוך המושבה ורציחתה של נעמי גולדברג (לעיני בנותיה) וחטיפתם ורציחתם של שלושה נערים מבני המושבה (ממשפחות: אוורבוך, קרופיק ופרנק).

בשנת 2003 אוחדו הרשויות המקומיות בנימינה וגבעת עדה לכדי מועצה מקומית אחת.




גדרההרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

מושבת גדרה - רקע כללי

גְּדֵרָה היא מושבה (מועצה מקומית) הנמצאת כ-10 קילומטר מדרום לרחובות.

המושבה הוקמה על ידי קבוצת הביל"ויים בשנת 1884, והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1949.
היא מכונה "מושבת הביל"ויים", שכן היא המושבה היחידה שהוקמה על ידי הקבוצה.

גדרה נחשבת ליישוב שקליטת העלייה בו התרחשה בהצלחה, ותרמה רבות לפיתוח המקום ולהתאקלמות העולים שבאו לגור בתחומה. יהודי תימן הגיעו למושבה עוד לפני מלחמת העולם הראשונה. התנופה העיקרית הייתה לאחר הקמת מדינת ישראל.

במסגרת מבצע על כנפי נשרים הגיעו למושבה יוצאי תימן, אשר היו במרוצת השנים להנהגת המקום. גל נוסף של עלייה הגיע למושבה בשנת 1984 במסגרת מבצע משה. במצודת טגארט ממערב לכביש הראשי הוקם מרכז קליטה ליהדות אתיופיה, אשר נקלטו במושבה.

 




הר טובהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

מושבת הר טוב - רקע כללי

 

המושבה הר-טוב נוסדה בחנוכה בדצמבר 1895 על ידי "חובבי ציון" מבולגריה ע"י 12 משפחות שנשלחו להכשיר את הקרקע עבור יתר המשפחות שתעלינה מאוחר יותר.

 

אולם המציאות הייתה קשה מאוד. הם הוציאו כסף רב עבור רכישת הקרקע ועבור ביטול צו גירוש שהוצא נגדם על ידי מושל ירושלים.

גם תנאי הסביבה היו מאוד קשים. הייתה מעט קרקע ראויה לעיבוד ומחסור חמור במים. כמו כן, המושבה הייתה מבודדת בלב סביבה ערבית ורחוקה ממרכז היישוב היהודי המתחדש, וללא סיוע מוסדות היישוב או הברון רוטשילד.

ב- 1909 מכרו התושבים שליש מאדמתם ובכסף שקיבלו ניסו לפתח גידולי מטעים, ירקות, גידולי שדה ובעלי חיים, שהיוו את הבסיס החקלאי, ואליהם נוספו ענפי תעשייה זעירה.

הם בנו מבני מגורים ומשק עם חומה מסביב, עדר פרות חליבה וחפרו באר מים עם מנוע ששאב את המים לבריכת אגירה שנבנו בחווה.

במאורעות תרפ"ט (בשנת 1929) נאלצו התושבים לנטוש את מושבה, ובעצם המושבה חדלה להתקיים. אדמתה נמסרה לקרן הקיימת שהחכירה אותה לאיכרי הר-טוב. באר המים שוקמה, ולראשונה זרמו מי שתייה למושבה. חלק ממבני החווה שוקמו לשימוש איכרי המושבה. בשנת 1946 הוקם בשטח החווה מוסד לנוער קשה-חינוך של עיריית תל אביב.

במלחמת העצמאות נאלצו המתיישבים לעזוב את הר-טוב בשנית. לאחר מצור ממושך הוחלט לפנות את הר-טוב. ובליל ה-16 במאי 1948 עזבו התושבים ברגל ל כפר אוריה.

בסיום מלחמת השחרור חזרו כמה מבני המקום וניסו לשקם את המושבה החרבה. התנאים הקשים וחוסר סיוע מהמוסדות אילצו אותם לעזוב סופית את המושבה.

ממושבת הראשונים הר-טוב נותרו שרידים מעטים בלבד. גם שמה לא נזכר עוד, והיישוב במקום נקרא נחם.

השרידים שנותרו הם בית המסיונרים - בית בו התיישבו ראשוני המושבה, שני בתי אבן בתחום הישיבה, שלושה שרידים של בתים משנות העשרים, וכן מעצרת הזעתר וכבשני הסיד.

 

זכרונות:

"...בוקר 16.5.51 ניעורנו לקול צפירת קטר קיטור, בפחון במעברת הר-טוב מאוחר יותר בית שמש. רכושנו היה 3 מיטות סוכנות, מזרני קש ובפינה מיטת תינוק (חיים אחי).

אבי בכישרונו קושש זרדים למדורה, ובתוך קופסת שימורים שלק ביצים ותפוחי אדמה שקיבלנו עם עוד מצרכים עד שנסתדר.

הימים ימי פריחת הצבר ובכל מקום הצבר-סברס היו פרחים יפים ומפתים. קטפנו אחי ואני בידיים חשופות, ומיד נרתענו מהקוצים. כל הסביבה נחלצה לסייע בהוצאת הקוצצים הרבים. זה היה לקח כואב ומציק שייזכר תמיד...".

אורי עין צור (עיני)
uri316@walla.com

מצגת:  

 

 

 

 

 

 

ספור מושבת הר טוב בין השנים דצמבר 1895 עד לנטישתה ב-16.5.1948.

נוצר על ידי: דב בן שי.
מספר תמונות: 101.

זמן עליית המצגת 25-20 שניות. מומלץ ללחוץ על אפשרות SAVE לשמירת המצגת במחשבך.
לכניסה למצגת – לחצו כאן




זכרון יעקבהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

מושבת זכרון יעקב - רקע כללי

 

המושבה זכרון יעקב נוסדה ביום 6 בדצמבר 1882 בידי עולים חובבי ציון מרומניה והייתה המושבה השלישית של העלייה הראשונה.

בהתחלה נקרא שמה של המושבה "זמרין" (חליל בערבית) כשמו של כפר האריסים הערבי "זמארין" ששכן במקום לפני רכישת אדמותיו והיות והשם הזכיר למתיישבים את השם "שומרון".

 

לעולים לא היה ידע בחקלאות, ולכן בשנת 1883 המושבה נקלעה לקשיים רבים. התושבים פנו לנדיב הידוע הברון רוטשילד, שהסכים לפרוש את חסותו על היישוב ונתן למקום את השם "זכרון יעקב" על שם אביו ג'יימס (יעקב) מאיר רוטשילד, בעת שחנך את בית הכנסת שבנה בלב המושבה.

הברון בנה על ידי פקידיו את בתי המגורים והמשק במושבה, הקים מוסדות ציבור למיניהם והפעיל אותם. במיוחד בלטו שרותי החינוך ושרותי הרפואה, שהוענקו על ידי 'פקידים' מומחים לדבר. רוטשילד גם דאג שהאיכרים יטעו כרמי יין וכן הקים בזכרון את היקב השני בגודלו בארץ. (היקב הראשון והגדול נמצא בראשון לציון).

בשנת 1900 המושבה זכרון יעקב עברה לטיפול יק"א (חברת התיישבות יהודית), אך למעשה המשיכה להיות מנוהלת וממומנת בידי הברון. ב-1901 הקים אהרון אהרנסון בן זכרון יעקב, בשותפות עם האגרונום סוסקין, משרד לייעוץ חקלאי, שממנו התפתחו מאוחר יותר גופים שונים למחקר חקלאי בארץ ישראל.

בשנת 1903 כונסה בזכרון "הכנסייה הארצישראלית" בהשתתפות נציגי היישוב היהודי בארץ כולה (הישן והחדש). ביוזמתו של מנחם אוסישקין הוחלט בה לייסד את ההסתדרות הכללית בארץ ישראל ואת הסתדרות המורים.

הרופא הידוע אשר נלחם בקדחת, ד"ר הלל יפה, עבד והתגורר במושבה והקים בה בשנת 1907 מרפאה ששרתה חולים בכל האזור.

בזכרון יעקב פעלה משפחת אהרנסון, אשר שנים מילדיה - אהרון אהרנסון ושרה אהרנסון, ייסדו וניהלו את מחתרת ניל"י בעת מלחמת העולם הראשונה.




חדרה-הרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

מושבת חדרה - רקע כללי

בשנים 1880-1882, בעקבות פרעות הדמים ברוסיה "סופות בנגב", התארגנה תנועת "חובבי ציון" במטרה לרכוש אדמות להתיישבות בארץ ישראל. אדמות חדרה נקנו עבור נציגי אגודות "חובבי ציון" מליטא. משלחת של חמישה שליחים מטעם אגודות אלה, שיצאו לקנות אדמות בארץ ישראל, קנו בהמלצתו ובתיווכו של יהושע חנקין את אדמות חדרה בשנת 1890, מהאפנדי סלים ח'ורי שהקרקע הייתה בבעלותו. היקף הרכישה היה 30,000 דונם‏. זוהי רכישת הקרקע הגדולה ביותר להתיישבות בארץ עד אז‏.

בט"ו בשבט 1891 עלו התושבים לקרקע. המתיישבים גרו תחילה בחאן שהיה בשטח היישוב וקיים עד היום בשטח העיר כאתר מורשת היסטורית של ההתיישבות במקום. המתיישבים סבלו תחילה מתנאים קשים של ביצות וקדחת. בעקבות זאת עזבו רוב התושבים את המושבה וצ'רקסים מהסביבה השתלטו על האדמות. עם חזרת היהודים סירבו הצ'רקסים להשיב את האדמות לאיכרי חדרה ומריבות פרצו באופן תדיר בין איכרי חדרה והצ'רקסים סביב סכסוך האדמות. בשנת 1910 התנהלה בוררות בין הצ'רקסים ואיכרי המושבה ונקבע שהאדמות יוחזרו למעט חלק קטן מהם עליהם כבר בנו הצ'רקסים בתים‏.

בעזרת כספי הברון רוטשילד נטעו במערב המושבה עצי אקליפטוס במחשבה שאלה ייבשו את הביצות בזכות צריכת המים הגבוהה שלהם. מאוחר יותר גילו שהאקליפטוסים שולחים את שורשיהם אל עומק האדמה ולכן לא עזרו בייבוש הביצות. אקליפטוסים אלה מהווים כיום את אחד מיערות האקליפטוסים הגדולים בארץ ישראל. הפתרון שנמצא לבעיית הביצות היה חפירת תעלות שניקזו את המים לים. שריד לביצות חדרה ניתן לראות היום בבריכת עטא בפארק השרון. בשל הקדחת נאלצו המתיישבים לעבור לאזור גבעת אולגה של היום אך חזרו לאחר ייבוש הביצה.

בחדרה התגוררו כמה מחברי ניל"י ובהם אבשלום פיינברג, שאנדרטה לזכרו ניצבת בפארק נחל חדרה. בזמן מלחמת העולם הראשונה סבלו התושבים מנחת זרועם של הטורקים, אך עם תחילת המנדט הבריטי שפר מצב המושבה והוקמה בה תחנת רכבת בקו תל אביב-חיפה - דבר שתרם לפיתוח העיר. המושבה סבלה מהתקפות של ערבים במאורעות תרפ"א, מאורעות תרפ"ט ומאורעות תרצ"ו-תרצ"ט.
בשנת 1934, הוכרזה חדרה כמועצה מקומית על ידי הנציב העליון הבריטי. בעקבות פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939, הקימו הבריטים ארבעה מחנות צבא בעיר ובסביבתה - בחולות שפת הים, באגרובנק, בגן המייסדים וצפונית לכפר ברנדייס. למחנות נסללו כבישי גישה מבטון. מחנות הצבא שימשו מקור כלכלי חשוב למושבה.

עם השנים גדלה המושבה וסופחו אליה היישובים חפציבה, כפר ברנדייס ונווה חיים, וכן נבנו שכונות חדשות כמו בית אליעזר, שכונת ויצמן ושכונת ניסן סביב המושבה. בשנת 1952 הוכרזה חדרה כעיר במדינת ישראל. לכבוד ההכרזה כעיר נכתב המנון העיר. בזמן העלייה מאתיופיה הגיעו עולים רבים לחדרה ולפרדס חנה הסמוכה.

 




יבנאלהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

המושבה יבנאל - רקע כללי

 

יבנאל היא מושבה ומועצה מקומית הנמצאת דרומית-מערבית לטבריה.
המושבה נוסדה ב-7 באוקטובר 1901 והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1951.

המועצה המקומית מורכבת מ-4 יישובים שצמודים זה לזה: יבנאל, בית-גן, משמר השלושה וסמדר.

ראשיתה של ההתיישבות ביבנאל בכישלון ההתיישבות היהודית בחורן. באוגוסט 1898 נטשו מתיישבי חורן את היישוב, לאחר 3 שנות התיישבות. שתי קבוצות המתיישבים האחת של עולי רומניה ורעותה מעולי בולגריה התפצלו לשני יעדים. עולי בולגריה בראשות יצחק לוי עברו לצפת ועולי רומניה בראשות יחיאל ברקוביץ' עברו למטולה. הקבוצות שמרו על קשר ביניהן, נודעו בגליל כאנשי סאחאם ג'ולן ותרו אחר אתר התיישבות חדש.

ב-1901 רכשה יק"א קרקעות במימון הברון רוטשילד, באזור שכונה ימה, שנהוג לזהותו עם חורבת ימה (ח'ירבת ימה), הנמצאת בקצהו הדרומי של היישוב.

הקרקעות שנרכשו הוצעו ל"אנשי סאחאם ג'ולן" וב-1901 עלו 10 משפחות מצפת ומטולה לקרקע. ב-1902 החלו בעבודות להרחבת המושבה לכדי 40 משפחות, תוך הקצאת 300 דונמים לכל משפחה. בשנה זו החלו עימותים עם ערביי הסביבה ובמקביל פרצה מגפת כולירה שגבתה קורבן ראשון מקרב עולי רומניה.

לאחר מלחמת העולם הראשונה חל פיתוח חקלאי מואץ במושבה, גודלו גידולי שדה, ירקות ופירות וכן נבנו לולים. ב-6 באפריל 1944 נערך במושבה יבנאל, קרב בין חיילים בריטים ובין שני לוחמי לח"י , מנחם לונץ ושבתאי דרוקר, שהתבצרו באחד הבתים במושבה וסירבו להיכנע. הקרב נגמר במותם של שני הלוחמים. בסוף תקופת המנדט נחתו במושבה מטוסי ההעפלה האווירית מעיראק ב"מבצע מייקלברג".

ביבנאל הוקמה המעברה הראשונה. ראשוני העולים, מניצולי השואה ומכל קצוות תבל, נקלטו ביבנאל. בתחילה שוכנו באוהלים ובצריפים - במעברה הראשונה.

ביבנאל נוסדו התאחדות האיכרים, התאחדות הפועלים החקלאיים, טייסת הגליל וחטיבת גולני.




יהודהרשמו חינם ל"כובע טמבל – שבועון לנוסטלגיה והיסטוריה ישראלית"
שתף 

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 

 

מושבת יהוד - רקע כללי

 

יהוד הייתה מושבה חקלאית לשעבר שהקימו מתיישבי פתח תקווה בסוף 1882. היא כללה שבעה בתי מגורים, בית כנסת ובית מרחץ.

 

 

ב-1972 שוקם הבית היחיד שנותר מימי העלייה הראשונה. הבית נמצא כיום במרכז סביון ומכונה "בית הראשונים" ובו מועדון וספרייה ציבורית.

לאחר שהמושבה פתח תקווה נעזבה בפעם הראשונה, לאחר שהוקמה בשנת 1878, הוחלט לחדש את קיומה על ידי רכישת חלקה של 140 דונם בשולי הכפר הערבי יהודייה. המושבה החדשה נקראה "יהוד".

המתיישבים הראשונים היו משפחות מהעיר ביאליסטוק. אליהם הצטרפו אריה ליב פרומקין, ואחדים מהמייסדים הראשונים של פתח תקווה כמו יואל משה סלומון ויהודה ראב. הם הקימו אגודה שיתופית וקיבלו על עצמם עבודה עצמית. האדמות שלהם היו במקומה של פתח תקווה של היום -מרחק 7 ק"מ. בשל המרחק הרב שנאלצו לעבור בדרך לשדות הם לא הצליחו לעבדם כראוי ולהתפרנס מהחקלאות. ב-1885 - 1886 חזרו רוב המתיישבים לפתח תקווה וביהוד נשארו מעטיםובשנת 1893 נעזבה המושבה.









 
?????? ????? ?? ????????
??????? - ?????? - ??????? - ?????? ?????? - ??????? ??????


??? ?? ?? ???? ??????, ?????, ?????? ????, ?????? ??????? ????? ???? ?? ????? ?????????"???? ????" ???? ????????



כל הזכויות שמורות © לאתר נוסטלגיה אונליין ו/או לבעלי התכנים, הדימויים והתצלומים.