אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

 
לצפיה בכל התגובות - לחצו כאן

רטרו:

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

הספרים של דפי זהב היו בתחילה פחות נפוצים בבתים אל מול מדריכי הטלפון שכן בתחילה נועדו בעיקר לצרכי עסקים, אך ככל שעברו השנים אפשר היה לראותם יותר ויותר על שידת הטלפון בבית, מתחת או מעל למדריך הטלפון האזורי או הארצי.

חברת "דפי זהב" נוסדה בישראל בשנת 1968 על ידי איש עסקים בשם מוריס קאהן, שרכש יידע מחו"ל וזכה לזיכיון מטעם משרד התקשורת להפצת שלושה מדריכי טלפונים באזור תל אביב והמרכז, חיפה והצפון וירושלים והדרום.

המודל העסקי של החברה היה מבוסס על חשיפה והפצה רחבה של מדריכיה לציבור באמצעות חלוקתם מדלת לדלת וללא תשלום, תוך הישענות על הכנסות מבתי העסק בתמורה לפרסום מודעות במדריכים.
בימי תהילתה הפיקה חברת "דפי זהב" מעל ל-80 מדריכים עסקיים. רישום שורה בסיסית במדריך הכוללת את שם העסק כתובתו ומספר טלפון בקטגוריה הרלוונטית - ניתנה בחינם, אך עסקים רבים היו מעוניינים להבליט עצמם במדריך, ועל כך שילמו בהתאם.

"דפי זהב" היה מכרה זהב, לבעליו. 

ספר הטלפון הפך להיות פריט נפוץ בבתים רק בשנות ה-70, שכן עד אז בחלק גדול הבתים לא היה מכשיר טלפון, וחלק אחר מהציבור היה בסטאטוס של "ממתין כבר 7 שנים לקו טלפון"...

מדריכי הטלפון הראשונים יצאו לאור כבר בתחילת תקופת המנדט. בהתחלה הם היו דקים ואפשר היה לכנותם יותר "חוברות" מאשר "מדריכים". הם הכילו מספרי טלפון של מנויים ברחבי הארץ, שהיו בני 2-4 ספרות, ולעיתים במקומות יישוב קטנים היה אפשר למצוא בספר גם מספרי טלפון בני ספרה אחת בלבד.

מאחר והטלפון היה בשנים ההן שיא הקדמה טרחו כותבי המדריכים והוסיפו בתחילת כל מדריך הסברים מפורטים לשימוש במכשיר הטלפון.

בתחילת שנות ה-40 כשעוד ועוד מכשירי טלפון הותקנו בבתים, בתי עסק ובמוסדות ציבור צר היה המדריך כללי מלהכיל את הטלפונים של כל האזורים בארץ ישראל, והמנדט הבריטי החל להפיק מדריכים שונים לכל אחת מהערים הגדולות - תל אביב-ירושלים-חיפה ומדריך נוסף כללי לשאר הארץ. כל מספר החל בספרה שציינה איזור, והמספרים עצמם היו בני 4 ספרות.

העובדה שהטלפון הפך להיות מוכר יותר עדיין לא פטרה עדיין את מפיקי המדריכים מתפקידם החינוכי המאתגר - ללמד את בני הארץ שימוש נכון בטלפון – מהו. אי לכך בראש כל עמוד ממדריך הטלפון ניתנה הנחיה אחרת, הנה למשל:

בשנותיה הראשונות של המדינה פעל שירות הטלפונים במסגרת משרד הדואר שגם הפיק את מדריך הטלפון, אך הוא התעדכן בתדירות נמוכה.

לקראת סוף שנות ה-50 ועם השתכללות טכנולוגיית הדפוס החל "משרד הדואר" להפיק מדריך טלפון אחד כללי לכל הארץ, עבה וכבד, בכריכה קשה, אולם כבר ב-1962, כשהיו בארץ כבר מעל ל-70,000 מספרי טלפון החל משרד הדואר לפצל את ממדריך הטלפון הכללי לשני כרכים, ולאחר מכן פוצל המדריך לשלושה כרכים נפרדים.

במהלך השנים הועברו שירותי הטלפון ממשרד הדואר לחברה ממשלתית בשם "בזק", שחויבה בתנאי הרישיון שלה להפיק ספר טלפונים כל שנה. "בזק" העבירה את משימת הפקת מדריכי הטלפון לחברה אחרת - "דפי זהב". בשיא פעילות זו, התקיימו למעלה מעשרים ספרי טלפון מקומיים שהופקו על ידי "דפי זהב".

בסוף 2012 ועם השתלטות העידן הטכנולוגי-אינטרנטי על חיינו הפסיקו "בזק" ו"דפי זהב" להדפיס את מדריכי הטלפון.

ראו גם:
שידה לטלפון
תא טלפון ציבורי

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

עט סטיק של חברת דרפטון היה מאוד פופולרי בשנות השמונים.
על העט התנוססה כתובת זהובה: STICK 433 סטיק דרפטון F. חברת דרפטון שווקה עטים במגוון צבעים: כחול, שחור, אדום, ירוק, כאשר כמובן העט הכחול היה הפופולארי ביותר ונראה שבשנות השמונים כולם כתבו איתו - גם בבית הספר, גם בעסקים וגם במשרדי הממשלה...
קטע מפורסם של העט היה שהוא נטה לדלוף ללא התראה מוקדמת וללכלך את הידיים, החולצות והקלמרים.

עט תרגומון (Quicktionary) הוא מכשיר קטן, אותו מעבירים על מילה כתובה. אחרי שמעבירים אותו על המילה, מופיע על הצג שלו התרגום של המילה לשפה שרציתם ופרטים נוספים על המילה הנבחרת. המכשיר אמנם הגיע למשתמשים וכבש את ליבם בשנת 2000, אבל זה הרגיש עתידני הרבה יותר (לפחות כמו שנת 2001).

אנא שלחו אלינו חומר בנוגע לערך זה.

לך תסביר לילד שלך היום שפעם לקח שבוע מהרגע בו צילמת את התמונה ועד שראית אותה במציאות.

בזמנים בהם היה צריך לקנות כל פעם פילם בפוטו, להכניס את הפילם למצלמה מתחת לשמיכה, לצלם בחרדת קודש, כשהפילם הסתיים לסובב את המנועלה של המצלמה חזרה כל הדרך לתחילת הפילם, להוציא את הפילם מהמצלמה (ולהתפלל שהוא אכן נכנס עד תום חזרה לתוך הקופסית שלו) להכניטס לקופסת האחסון, ללכת לפוטו, לתת את הפילם ומשם הוא היה נשלח למעבדות בעיר הגדולה, להמתין שבוע עד שהתמונות חזרו, שבוע של מתח ודאגה שחלילה לא נשרפו חלק מהתמונות, וכו'.

אין ספק - היום בדיגיטלי - קל ומהיר יותר....

זכרונות:
"...פעם מזמן עוד לא היו כרטיסי זיכרון למצלמות, והיו מצלמים עם פילים. מין סרט צילום מבריק כזה. אחת החברות, אגפא או קודאק, עשתה מבצע, מי שמפתח תמונה מקבל גם 2 קטנות לידה. כן, כן....".

 ג'ו קוט

לצפיה בכל התגובות - לחצו כאן